מפגש 42

42.0רא

אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

42.1שואל

יש לי שאלה בנוגע לאיזון. היא די ארוכה, ונעתיק אותה ישירות לספר כפי שהיא. אם תוכל לענות עליה מבלי שאקריא אותה, זה יחסוך זמן. אם לא, אקריא אותה.

רא

אני רא. אנו מבינים את רצונך לשמר את ההזדמנות שלך. אולם, סיכום של השאלה יהיה ראוי. שכן אם נענה על שאלה שהתבקשה במחשבה, שאלה זו לא תפורסם. אם ברצונך שהתשובה תהיה לשימוש אישי בלבד, נמשיך.

42.2שואל

פשוט אקריא אותה מהר מאוד, את השאלה, אם כן.

אני עומד להצהיר הצהרה ולבקש ממך להגיב על מידת הדיוק שלה. אני מניח שהישות המאוזנת לא תיטה כלפי רגשות, הן חיוביים והן שליליים, מאף מצב שאיתו היא עשויה להתעמת. בכך שהיא נותרת לא מעורבת רגשית בכל מצב שהוא, הישות המאוזנת יכולה להבחין בבירור בתגובות הראויות וההכרחיות, אשר נמצאות בהרמוניה עם חוק האחד, עבור כל מצב.

מרבית הישויות על הפלנטה שלנו מוצאות עצמן נקלעות באופן לא מודע לכל סיטואציה רגשית איתה הן באות במגע על פי ההטיות הייחודיות שלהן. ובגלל ההטיות הללו, הן אינן מסוגלות לראות בבהירות הזדמנויות ללימוד/למידה ותגובה הולמת בכל סיטואציה רגשית ולפיכך חייבות, דרך תהליך של ניסוי רב וטעייה רבה ונשיאה בכאב שבא בעקבותיהם, לחזור על סיטואציות אלו פעמים רבות מאוד, עד שהן נעשות מודעות לצורך באיזון מרכזי האנרגיה שלהן, וכפועל יוצא מכך - איזון תגובותיהן והתנהגויותיהן.

ברגע שאדם נעשה מודע לצורך באיזון מרכזי האנרגיה והתגובות שלו, הצעד הבא הוא לאפשר לתגובות, החיוביות או השליליות, ההולמות לסיטואציות רגשיות, לזרום באופן חלק דרך הוויתו, מבלי להמשיך ולהחזיק באף חלק מהצִבְעוֹן הרגשי, לאחר שהתבונן בו באופן מודע ואפשר לו לזרום דרך הוויתו. ואני מניח שיכולת זו, להתבונן באופן מודע באנרגיה בעלת המטען החיובי או השלילי הזורמת דרך הישות, יכולה להיות מוגברת על ידי תרגול תרגילי האיזון שהענקת לנו, כשהתוצאה היא השגת איזון עבור הישות, מה שיאפשר לה להיוותר ללא מעורבות רגשית וחסרת-חריגה בכל הנוגע לחוק האחד, בכל סיטואציה שהיא, בדומה לצופה אובייקטיבי בסרט טלוויזיוני.

האם זה נכון?

רא

אני רא. זהו יישום שגוי של האיזון שבו דנו.¹ התרגיל אשר כרוך תחילה בחווית הרגשות ואז בגילוי מודע של האנטיתזה שלהן בתוך הישות עצמה, מטרתו אינו הזרימה החלקה של רגשות, חיוביים ושליליים, בעוד הישות נותרת ללא הטיה - מטרתו היא למעשה ההפיכה לנטולת-הטיה. זו תוצאה פשוטה יותר והיא דורשת תרגול רב, הבה נאמר.

זרז החוויה פועל על מנת לאפשר ללמידות/לימודים של הדחיסות הזו להתרחש. עם זאת, אם נצפית תגובה בישות, אפילו אם תגובה זו היא פשוט התבוננות, אזי הישות בכל זאת משתמשת בזרז לצורך למידה/לימוד. התוצאה הסופית היא שהזרז אינו נחוץ עוד. מכאן שדחיסות זו הופכת לבלתי-נחוצה.

זוהי אינה אדישות או אובייקטיביות אלא חמלה ואהבה מכוונות היטב, אשר רואות בכל הדברים כאהבה. ראייה זו אינה מעוררת כל תגובה בשל ריאקציות לזרזים. כך, יכולה כעת הישות להפוך לבוראת-שותפה של התרחשויות חוויתיות. זהו האיזון האמיתי-יותר.

42.3שואל

אנסה לעשות הקבלה.

אם בעל-חיים, נאמר שור ברפת, מתקיף אותך בגלל ששוטטת לתוך הרפת שלו, אתה תזוז מהר מדרכו, אך לא תאשים אותו. או, לא תהיה לך תגובה רגשית משמעותית פרט לתגובת הפחד שמא הוא יפגע בך.

אולם, אם תפגוש עצמי-אחר בטריטוריה שלו והוא יתקוף אותך, תגובתך עשויה להיות בעלת טבע רגשי יותר אשר ייצור תגובות פיזיות גופניות. האם אני צודק בהנחה שכאשר בתגובתך לבעל-החיים ולעצמי-האחר, אתה רואה בשתיהן כַּבורא, ואוהב את שתיהן, ומבין שפעולתן בתקיפתך היא פעולת רצונן החופשי, אזי איזנת את עצמך נכונה בתחום זה? האם זה נכון?

רא

אני רא. זה נכון בעיקרו. עם זאת, הישות המאוזנת תראה בתקיפה לכאורה של עצמי-אחר את הסיבות לפעולה זו, שהן, ברוב המקרים, בעלות טבע מורכב יותר מאשר סיבת התקיפה של השור מהדחיסות-השניה, כפי שדוגמתך הייתה. כך, ישות מאוזנת זו תהיה פתוחה להזדמנויות רבות הרבה יותר לשירות עצמי-אחר מהדחיסות-השלישית.

42.4שואל

האם ישות אשר מאוזנת באופן מושלם תחוש בתגובה רגשית כאשר היא מותקפת על ידי העצמי-האחר?

רא

אני רא. זה נכון. התגובה היא אהבה.

42.5שואל

באשליה שאנו חווים כעת קשה לשמר תגובה זו, במיוחד אם מתקפת הישות גורמת לכאב פיזי, אך אני מניח שיש לשמר תגובה זו גם במקרה של אובדן החיים הפיזיים או כאב קיצוני. האם זה נכון?

רא

אני רא. זה נכון ויתרה מכך בעל חשיבות גדולה או עקרונית בהבנת, הבה נאמר, עיקרון האיזון. איזון אינו אדישות, אלא הוא שהצופה אינו מסונוור מאף תחושות נִפְרָדוּת אלא ספוג במלואו באהבה.

42.6שואל

במפגש האחרון אמרת ש-״אנו (כלומר רא) בילינו זמן/מרחב רב בדחיסות החמישית באיזון החמלה העזה שצברנו בדחיסות הרביעית״. האם תוכל להרחיב על מושג זה בהקשר למה שדנו בו זה עתה?

רא

אני רא. הדחיסות הרביעית, כפי שאמרנו, שופעת חמלה. חמלה זו היא איוולת כאשר נצפית דרך עיני החוכמה. היא ישועת הדחיסות השלישית, אך יוצרת אי-התאמה באיזון האולטימטיבי של הישות.

לפיכך לנו, כמכלול זיכרון חברתי מהדחיסות הרביעית, בסיוע לעצמי-אחרים, הייתה הנטיה כלפי חמלה אפילו עד כדי הקרבה עצמית. כאשר הושג האסיף לדחיסות-החמישית, מצאנו שברמת הרטט הזו ניתן היה לראות פגמים ביעילות חמלה בלתי-ממותנת² שכזו. בילינו זמן/מרחב רב בהרהור באותן דרכים של הבורא אשר מקנות חוכמה לאהבה.

42.7שואל

אני רוצה לנסות לעשות הקבלה לכך בדחיסות השלישית.

ישויות רבות פה חשות חמלה גדולה כלפי הקלת הבעיות הפיזיות של עצמי-אחרים מהדחיסות-השלישית, בכך שהן מספקות להם בדרכים רבות; להביא להם אוכל אם יש רעב—כפי שקיים כעת באומות אפריקה— להביא להם תרופות אם הן מאמינות שיש צורך לספק להם בפן הרפואי, ולנהוג בחוסר-אנוכיות בכל השירותים הללו במידה רבה מאוד.

זה מייצר קיטוב, או רטט, אשר נמצא בהרמוניה עם הקרן הירוקה, או הדחיסות הרביעית. אולם, זה לא מאוזן עם הבנת הדחיסות החמישית שהישויות הללו חוות זרז, ושנתינה מאוזנת יותר עבור צרכיהן תהיה לספק להן את הלימוד הנחוץ להגעה למצב המודעות של הדחיסות הרביעית, מאשר לספק את צרכיהן הפיזיים בזמן זה. האם זה נכון?

רא

אני רא. זה לא נכון. עבור מכלול שכל/גוף/רוח הגווע ברעב, התגובה ההולמת היא להאכיל את הגוף. באפשרותך להסיק מכך הלאה.

מצד שני, אולם, אתה צודק בהנחתך שתגובת הקרן-הירוקה אינה מזוקקת באותה המידה כמו זו אשר ספוגה בחוכמה. חוכמה זו מאפשרת לישות להעריך את תרומותיה לתודעה הפלנטרית הנובעות מאיכויות הוויתה, ללא התייחסות לפעולה או להתנהגות המצפה לתוצאות במישורים נראים לעין.

42.8שואל

אז למה יש לנו את בעיית הרעב הקיצוני אשר קיימת, באופן כללי, באיזור אפריקה בזמן זה? האם זה… האם יש איזושהי סיבה מטאפיזית לכך, או שזו התרחשות אקראית לחלוטין?

רא

אני רא. הנחתך הקודמת בנוגע לפעולת הזרז של הרעב והחולי הללו הייתה נכונה. עם זאת, זה נמצא במסגרת הרצון החופשי של ישות להגיב למצוקה זו של עצמי-אחרים, והצעת המצרכים והחומרים הנדרשים מהווה תגובה הולמת במסגרת הלמידה/לימוד שלכם בעת זו, אשר כרוכה בתחושה ההולכת וגדלה כלפי אהבה ושירות לעצמי-אחרים.

42.9שואל

מה ההבדל במונחי הפעלת מרכזי האנרגיה בין אדם המדחיק תגובות טעונות רגשית לסיטואציות טעונות רגשית, לבין אדם מאוזן, שלפיכך באמת אינו מוטה על ידי סיטואציות טעונות רגשית?

רא

אני רא. שאלה זו כוללת הנחה שגויה. עבור הישות המאוזנת באמת, שום סיטואציה לא תהיה טעונה רגשית. מתוך הבנה זו, נוכל לומר כלהלן:

הדחקת רגשות מורידה מהקיטוב של הישות, בכך שהיא בוחרת לא להשתמש בפעולת הזרז של הווה המרחב/זמן באופן ספונטני, ולפיכך מעמעמת את מרכזי האנרגיה. עם זאת, ישנו קיטוב כלשהו כלפי החיובי במידה והסיבה להדחקה זו היא התחשבות בעצמי-אחרים.

ישות אשר עבדה לאורך זמן ארוך מספיק עם הזרז עד שביכולתה לחוש אותו אך שלא רואה צורך בלהביע תגובות אינה מאוזנת עדיין, אך לא סובלת מירידה בקיטוב בשל שקיפות רצף החוויה שלה. לפיכך הגדילה ההדרגתית ביכולת להתבונן בתגובות ולדעת את העצמי, תקרב את העצמי יותר ויותר לאיזון אמיתי. סבלנות מתבקשת ומוצעת, היות שהזרז עוצמתי על פני המישור שלכם, ויש להעריך את השימוש בו לאורך תקופת למידה/לימוד עקבית.

42.10שואל

כיצד יכול אדם לדעת אם הוא אינו מושפע מסיטואציה טעונה רגשית, או אם הוא מדכא את זרימת הרגשות, או אם הוא אכן נמצא באיזון ובאמת בלתי-מושפע?

רא

אני רא. דיברנו על נקודה זו. לכן, נחזור ונאמר בקצרה כי עבור הישות המאוזנת, לאף סיטואציה אין מטען רגשי, אלא היא פשוט סיטואציה כמו כל אחת אחרת, בה הישות עשויה או שאינה עשויה לראות הזדמנות להיות לשירות. ככל שישות מתקרבת לגישה זו, כך היא מתקרבת לאיזון.

תוכל לשים לב שאין זו המלצתנו שתגובות לזרז ידוכאו או יודחקו, אלא אם תגובות שכאלו יהוו מכשול שאינו בהלימה עם חוק האחד עבור עצמי-אחר. ייטב הרבה, הרבה יותר לאפשר לחוויה לבטא את עצמה על מנת שהישות תוכל אז לעשות שימוש מלא יותר בזרז זה.

42.11שואל

כיצד יכול אדם להעריך אילו מרכזי אנרגיה בתוכו מופעלים ושאין צורך מיידי להעניק להם תשומת לב נוספת, ואילו מרכזים אינם מופעלים וזקוקים לתשומת לב מיידית?

רא

אני רא. מחשבותיה של ישות, תחושותיה או רגשותיה, ובמידה הפחותה ביותר - התנהגותה, הם תמרורי הדרך לצורך הלימוד/למידה של העצמי על ידי העצמי. בניתוח חוויות במחזור היומי שלה, יכולה ישות להעריך את מה שהיא מחשיבה כמחשבות, התנהגויות, תחושות ורגשות בלתי-הולמים.

בבחינת הפעולות הבלתי-הולמות הללו של מכלולי שכל, גוף ורוח, יכולה הישות למקם את החריגות הללו בקרן הרטט המתאימה וכך לראות היכן נדרשת עבודה.

42.12שואל

במפגש האחרון אמרת, ״העצמי, אם מודע במידה גדולה מספיק למנגנוני הזרז הזה ולטכניקות התכנות, עשוי, באמצעות ריכוז הרצון ויכולת האמונה בלבד, לגרום לתכנות מחדש ללא המקבילה לצום, לדיאטה, או מִשְׁמָעוֹת מקבילות אחרות של מכלול הגוף.״

מהן טכניקות התכנות שבהן משתמש האני העליון על מנת להבטיח שהשיעורים הרצויים יילמדו או שייעשה ניסיון ללמוד אותם על ידי העצמי מהדחיסות-השלישית, במעבדת גלגולי³ הדחיסות-השלישית שלנו?

רא

אני רא. אין אלא טכניקה אחת לגידול או טיפוח זה של רצון ואמונה, והיא לא אחרת מאשר מיקוד תשומת הלב. טווח הקשב של אלו שאתם מכנים ילדים נחשב לקצר. טווח הקשב הרוחני של מרבית אנשיכם הוא כשל ילד. לפיכך, זהו עניין של רצון להיעשות מסוגל לרכז את הקשב ולהחזיק בו עבור התכנות הרצוי.

זה, כאשר נעשה בהמשכיות, מחזק את הרצון. הפעילות כולה יכולה להתרחש רק כאשר קיימת אמונה שתוצאה ממִשְׁמַעַת זו אכן אפשרית.

42.13שואל

האם תוכל לציין כמה תרגילים שיעזרו להגדלת טווח הקשב?

רא

אני רא. תרגילים כאלה שכיחים בקרב המסורות המיסטיות הרבות של הישויות שלכם. העלאה בדמיון של צורה וצבע אשר בעלות איכויות השראה אישיות למוֹדֵט, היא לב ליבו של מה שהייתם מכנים ההיבטים הדתיים של הדמיות מסוג זה.

העלאה בדמיון של צורות וצבעים פשוטים אשר אינם בעלי איכות השראה מובנית לישות, היא הבסיס למה שאתם עשויים לכנות המסורות המָאגִיּוֹת שלכם.

אין זה משנה אם אתם מדמיינים את השושנה או את המעגל. אולם, מומלץ שדרך כזו או אחרת תיבחר לטובת ההעלאה בדמיון על מנת לתרגל יכולת זו. זה נובע מהסידור הקפדני של צורות וצבעים אשר תוארו כהדמיות על ידי אלו המעורים במסורת המָאגִית.

42.14שואל

בצעירותי הוכשרתי במדעי ההנדסה אשר כוללים את הצורך בהעלאה תלת-מימדית בדמיון עבור תהליכי העיצוב. האם זה יהיה יעיל כבסיס לסוג ההעלאה בדמיון שעליו אתה מדבר, או שאין בזה שום ערך?

רא

אני רא. עבורך, השואל, חוויה זו הייתה בעלת-ערך. עבור ישות רגישה פחות, זה לא ישיג את ההגדלה הראויה באנרגיית הריכוז.

42.15שואל

אם כך הישות הרגישה-פחות צריכה להשתמש ב—במה היא צריכה להשתמש עבור האנרגיה הראויה?

רא

אני רא. אצל האינדיבידואל הפחות-רגיש, הבחירה בדימויים מעוררי השראה ברמה האישית היא הראויה, בין אם ההשראה היא השושנה, אשר בעלת יופי מושלם, הצלב, אשר מייצג את ההקרבה המושלמת, הבודהה, אשר הוא ישות-הכל באחד, או כל דבר אחר שעשוי לעורר השראה באינדיבידואל.

42.16שואל

הייתה לי חוויה במדיטציה (עליה דיברתי קודם לכן)⁴, שהייתה עמוקה מאוד, בערך לפני 20 שנים, קצת פחות. אילו מִשְׁמָעוֹת יהיו הישימות ביותר על מנת לשחזר את המצב הזה וחוויה מסוג זה?

רא

אני רא. הגישה הטובה ביותר לחוויה שלך תהיה מנקודת המבט של המַאגְיָה הטקסית. עם זאת, לנווד או לתלמיד המיומן יהיה פוטנציאל גדול בהרבה לחוויה מסוג זה, אשר היא, כפי שללא ספק ניתחת שזהו המצב, בעלת טבע ארכיטיפי, אחת השייכת לשורשי התודעה הקוסמית.

42.17שואל

האם זה היה קשור באופן כלשהו לשַׁחַר הַמּוּזְהָב (Golden Dawn) במַאגְיָה טקסית?

רא

אני רא. הקשר היה חפיפה.

42.18שואל

אז בניסיוני לשחזר חוויה זו, האם ייטב שאיישם תרגולים עבור מסדר השחר המוזהב?

רא

אני רא. הניסיון לשחזר חוויה חונכת הוא לנוע לאחור, הבה נאמר. אולם, תרגול צורה זו של שירות לאחרים הולם במקרה שלך, בעבודתך עם שותפיך. עבור ישויות מקוטבות חיובית, אין זה טוב לעבוד ביְחִידוּת. הסיבות לכך ברורות.

42.19שואל

אם כך חוויה זו הייתה צורת חניכה? האם זה נכון?

רא

אני רא. כן.

42.20שואל

תודה. אם נשתמש ביחסי הלימוד/למידה של הורה כלפי ילדו, אילו סוגי פעולות ימחישו את הפעלת כל אחד ממרכזי האנרגיה, ברצף, מהאדום עד לסגול?

רא

אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה למפגש זה.

הישות, ילד או מבוגר, כפי שאתם מכנים זאת, אינה כלי לנגן בו. המכשיר ההולם ללימוד/למידה של הורה כלפי ילדו היא הווית הלב-הפתוח של ההורה וקבלה מוחלטת של הוויית הילד. זה יכיל כל חומר שהוא שישות הילד הביאה להתנסות החיים במישור זה.

קיימים שני דברים חשובים במיוחד ביחסים הללו פרט לקבלה הבסיסית של הילד מצד ההורה.

ראשית, את החוויה של כל אמצעי שבו משתמש ההורה על מנת לסגוד ולהודות לבורא האחד האינסופי יש, אם ניתן, לחלוק עם ישות הילד על בסיס יומיומי, כפי שהייתם אומרים.

שנית, חמלת ההורה כלפי הילד עשויה להתמתן מתוך ההבנה כי ישות-הילד תלמד את הטיות השירות-לאחרים או שירות-העצמי דרך העצמי-האחר אשר הוא ההורה. זו הסיבה שמשמעת מסוימת ראויה בַּלימוד/למידה. זה לא תקף להפעלת כל מרכז אנרגיה יחיד שהוא, מפני שכל ישות היא ייחודית, וכל מערכת יחסים בין עצמי לעצמי-אחר ייחודית כפליים. הקווים המנחים שניתנו הם כלליים רק מסיבה זו.

האם יש שאלה קצרה לפני שנעזוב כלי זו?

42.21שואל

אם זה אינו קצר דיו, אל תטרח לענות. אבל ראשית, פשוט תהיתי אם חלקים מסוימים מּוּסָרִים תמיד—אותם חלקים מּוּסָרִים—במקרים של השחתת בקר, והאם זה קשור למרכזי האנרגיה, ומדוע החלקים הללו, החלקים המסוימים הללו, הוסרו. אבל אם זו תהיה תשובה ארוכה מדי, פשוט אשאל אם יש דבר כלשהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?

רא

אני רא. ייטב להגיב לשאלה בעבודה אחרת. הכלי כשורה.

אני רא. אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.