רא: אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

חשבתי שאצהיר הצהרה ואתן לך לתקן אותה. אני מנסה להכין מודל פשוט של החלק של היקום שבו אנו נמצאים. החל בלוגוס, או בתת-הלוגוס, השמש שלנו, יש לנו אור לבן אשר נובע ממנה. אור זה מורכב מתדרים הנעים מהאדום עד לסגול. אני מניח שהאור הלבן הזה, אם כן, מכיל את החוויות לאורך כל הדחיסויות, וכאשר אנו נכנסים לדחיסות השמינית אנו נכנסים לחור שחור אשר מגיח בצד השני כלוגוס אחר, או כשמש אחרת, ומתחיל אוקטבה נוספת של חוויה.

האם תוכל להגיב על חלק זה של הצהרתי?

אני רא. אנו יכולים להגיב על ההצהרה הזו עד רמה מסוימת. הרעיון שהאור הלבן של תת-הלוגוס מופרד באופן פְּרִיזְמָטִי1 ולאחר מכן, בחלקו האחרון, נבלע שוב, נכון בבסיסו. אולם, יש דקויות הכרוכות בכך שהן יותר מסֵמַנְטִיּוֹת.

האור הלבן אשר בוקע ויוצר את תת-הלוגוס שתואר, מתחיל את דרכו במה שניתן להבין, במובן המטאפיזי, כאֲפֵלָה. האור נכנס לתוך האפלה הזאת ומשנה את צורתה, וכך גורם לכאוס להתארגן ולהיעשות מְשַׁקֵּף או קורן. כך מתהווים המימדים.

לעומת זאת, צבעו השחור של החור השחור, במובן המטאפיזי, מהווה ריכוז של אור לבן שנספג באופן שיטתי פעם נוספת לתוך הבורא האחד. לבסוף, ההיספגות הזאת לתוך הבורא האחד נמשכת עד אשר כל אינסוף הַבְּרִיאוֹת משיגות מסה רוחנית מספקת, על מנת שכולן יְיַצְּרוּ, פעם נוספת, את השמש המרכזית הגדולה, אם כך תדמיינו אותה, של האינסוף האינטילגנטי הממתין למימוש הפוטנציאל שבו על ידי הרצון החופשי. לפיכך מַעֲבָר האוקטבה הוא תהליך שניתן לראותו כנכנס לתוך על-זמניות בעלת טבע בלתי-נתפס. לנסות למדוד זאת על פי אמות מידת הזמן שלכם יהיה חסר תועלת.

לפיכך, מושג התנועה דרך החור השחור של באר הכבידה הרוחנית האולטימטיבית והגעה מיידית לתוך האוקטבה הבאה מחמיץ את תת-המושג, או את הנגזרת, של חלקו של תהליך זה אשר על-זמני.

האסטרונומים שלנו הבחינו בכך שהאור מגלקסיות ספירליות קטן פי שבעה בערך משהוא אמור להיות, על סמך חישוביהם של מה שהמסה שלהן אמורה להיות. תהיתי אם זה נובע מעליית המסה הרוחנית בגלקסיות במה שאנו מכנים ננסים לבנים?

אני רא. זה נכון בעיקרו ומהווה חלק מהדרך או מהתהליך של מחזור הבריאה.

תודה. תהיתי גם אם הדחיסות הראשונה תואמת איכשהו לצבע האדום, השנייה לצבע הכתום, השלישית לצבע הצהוב, וכן הלאה לאורך הדחיסויות התואמות לצבעים, ייתכן באופן כזה שהרטט הבסיסי שיוצר את הפוטון אשר מהווה את הליבה של כל החלקיקים האטומיים קשור לאותו הצבע שבדחיסות. ושהרטט הזה יעלה מַדְרֵגָה בדחיסות השנייה, השלישית והרביעית בהתאם להתגברות רטט הצבעים. האם זה נכון באיזשהו אופן?

אני רא. זה נכון יותר ממה שציינת.

ראשית, אתה צודק בַּהנחה שקְוַונְט2, אם תרצה, הוא טבעה של כל דחיסות וצודק בנוסף בהנחתך שניתן לראות בקוונטים הללו כבעלי אופי רטט התואם לצבע, כפי שאתה תופס את המילה הזאת. עם זאת, נכון גם, כפי שחשדת אך לא שאלת, שכל דחיסות בעלת מכלול מאפיינים מטאפיזיים של הקרן שלה.

כך, בדחיסות הראשונה הקרן האדומה מהווה היסוד לכל העתיד לבוא. בדחיסות השנייה הקרן הכתומה היא זו של תנועה וגדילה של האינדיבידואל, כאשר קרן זו שואפת לעבר הקרן הצהובה של ביטויים חברתיים ואינדיבידואליים מתוך מודעות עצמית; הדחיסות השלישית היא המקבילה, וכן הלאה - כל דחיסות היא בעיקרה הקרן שלה בתוספת משיכות הקרן הבאה המושכת אותה קדימה באבולוציה, ובמידה מסוימת, צובעת או מעניקה גוון לצבע הראשי של אותה דחיסות.

אז מרכזי האנרגיה הגופניים יהיו עבור אינדיבידואל, בהנחה שהאינדיבידואל מתפתח בקו ישר מהדחיסות הראשונה עד לשמינית… האם כל אחד ממרכזי האנרגיה הללו, מרכזים או צ’אקרות, יופעל בשלמותו אם הכל יעבוד כפי שהוא אמור?

האם כל אחד מהם יופעל בשלמותו ובעוצמה מירבית עד סוף החוויה שבכל דחיסות?

אני רא. מבחינה היפותטית, זה נכון. אולם, הישות המופעלת במלואה נדירה. דגש רב מושם על ההרמוניות והאיזונים של אינדיבידואלים. עבור בגרות לכל אורך הדחיסויות, נחוץ שמרכזי האנרגיה העיקריים יתפקדו באופן כזה שיתקשרו עם האינסוף האינטליגנטי ושיעריכו ויתענגו על אור זה, בכל טהרתו.

אולם, הפעלה מלאה של כל מרכז אנרגיה מהווה מומחיות של מעטים, מפני שלכל מרכז יש מהירות משתנה של סיבוב או פעילות. ההבחנה החשובה שיש לעשות, כאשר כל המרכזים מופעלים במידה המינימלית הנדרשת, היא ההרמוניה והאיזון שבין מרכזי האנרגיה הללו.

תודה. אם ניקח כדוגמא את המעבר מהדחיסות השנייה לשלישית: כאשר המעבר הזה מתרחש, האם תדירות הרטט שיוצר את הפוטון (ליבת כל חלקיקי הדחיסות), האם תדירות זו גדלה מתדירות התואמת לדחיסות השנייה או לכתום, לצבע הכתום, מתדירות שאנו מודדים עבור הצבע הכתום, לתדירות שאנו מודדים עבור הצבע הצהוב? מה שאני חותר אליו הוא, האם כל הרטטים שיוצרים את הדחיסות, הרטטים הבסיסיים של הפוטון, גדלים באופן קוונטי על פני תקופת זמן קצרה יחסית?

אני רא. זה נכון. ניתן אז לראות בתוך כל דחיסות את השדרוג ההדרגתי של רמות הרטט.

האם - זהו ניחוש. האם התדירות, כאשר עוברים מהדחיסות השנייה לשלישית, תגדל מאמצע התדירות הכתומה, או מהתדירות הכתומה הממוצעת, לאמצע התדירות הצהובה, או לתדירות הצהובה הממוצעת?

אני רא. שאלה זו בלתי-מוגדרת3. ננסה להיות לעזר. אולם, התדירות המהווה את הבסיס לכל דחיסות, היא מה שניתן לכנות צבע אמיתי. לא ניתן להגדיר מונח זה במסגרת מערכת ההבחנות והמידות המדעיות שלכם, מפני שלצבע יש מאפייני רטט הן במרחב/זמן והן בזמן/מרחב. הצבע האמיתי אז מכוסה ומקבל גוון על ידי קשת רמות הרטט השונות בתוך אותה דחיסות ועל ידי רטטי המשיכה של דחיסות הצבע-האמיתי הבאה.

כמה זמן נמשכה תקופת המעבר על פלנטה זו מהדחיסות השנייה לשלישית? דור וחצי, אני מאמין. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון, הזמן כפי שנמדד בשנותיכם הוא בקירוב אלף שלוש מאות וחמישים [1,350].

אז מה יהיה זמן המעבר על פלנטה זו מהדחיסות השלישית לרביעית?

אני רא. קשה להעריך זאת בגלל האָנוֹמַלְיוֹת הלא-טיפוסיות של המעבר הזה. יש בצומת מרחב/זמן זה ישויות בגלגול אשר התחילו את עבודת הדחיסות-הרביעית. אולם, אקלים הדחיסות-השלישית של התודעה הפלנטרית מעכב את התהליך4. בצומת מסוים זה, מערבולות האפשרות/הסתברות מצביעות על תקופת מעבר של בין מאה [100] לשבע מאות [700] משנותיכם. זה לא יכול להיות מדויק בשל נְפִיצוּת5 עמיכם במרחב/זמן זה.

האם הרטט של הבסיסי… של הפוטון, מכל החלקיקים שלנו כבר עלה בתדירותו?

אני רא. זה נכון. ההשפעה הזו היא זו שהתחילה לגרום למחשבות להפוך לדברים. כדוגמא, תוכל לצפות במחשבות של כעס הופכות לאותם תאי מכלול הגוף הפיזי אשר יוצאים משליטה והופכים למה שאתם מכנים סרטן.

מה, בהנחה שאנחנו, הרטט שלנו - אני מניח שהרטט הזה החל להתגבר לפני בין עשרים לשלושים שנה בערך. האם זה נכון?

אני רא. המְבַשְּׂרִים הראשונים לכך היו לפני כארבעים וחמש מהשנים שלכם, כאשר האנרגיות רטטו בעוצמה גבוהה יותר לאורך תקופת ארבעים השנים שקדמה לתנועה הסופית של חומר הרטט דרך, הבה נאמר, הקפיצה הקוונטית, כפי שהייתם מכנים זאת.

אם נתחיל, אם כן, לפני ארבעים וחמש שנים, וניקח בחשבון את מלוא התגברות הרטט שנַחְוֶה בשינוי הדחיסות הזה, באיזה אחוז מהדרך, בערך, לאורך עלייה זו ברטט אנו נמצאים כרגע?

אני רא. טבע הרטט של סביבתכם הוא צבע-אמיתי ירוק. בזמן זה, הוא שזור בעוצמה רבה עם הקרן הכתומה של התודעה הפלנטרית. עם זאת, טבעם של הקוונטים הוא כזה שהתנועה מעבר לגבול היא כזו של הצבה נפרדת6 של רמת רטט.

ציינת שמחשבות של כעס גורמות לסרטן כעת. האם תוכל להרחיב על מנגנון זה כפי שהוא פועל כזרז, או על תכליתו המלאה?

אני רא. הדחיסות הרביעית היא כזו של מידע גלוי. עַצְמִיִּים7 אינם חבויים מהעצמי או מעצמי-אחרים. חוסר האיזון או חריגות בעלות טבע הרסני מופיעים, לפיכך, בדרכים ברורות יותר, וכך כלי מכלול השכל/גוף/רוח פועל כמשאב לימוד לגילוי-עצמי. המחלות הללו, כגון סרטן, ניתנות מאוד להשפעת ריפוי עצמי, ברגע שמנגנון ההשפעה ההרסנית נתפס על ידי האינדיבידואל.

אז אתה אומר שמחלת הסרטן ניתנת לריפוי באופן מנטלי די בקלות ושהיא כלי לימוד טוב מכיוון שהיא נרפאת באופן מנטלי די בקלות, וברגע שהישות סולחת לעצמי-האחר שעליו היא כועסת, מחלת הסרטן תיעלם. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון חלקית. חלקו האחר של הריפוי קשור בסליחה לעצמי וכבוד מוגבר מאוד כלפי העצמי. ניתן לבטא זאת בנוחיות כזהירות בענייני תזונה. זהו לעיתים די קרובות חלק מתהליך הריפוי והסליחה. הנחת היסוד הבסיסית שלך נכונה.

בענייני תזונה, מהם המאכלים שעל אדם לכלול, ומהם המאכלים שעל אדם לא לכלול, באופן כללי, עבור הטיפול המירבי או הטוב ביותר במכלול הגוף שלו?

אני רא. ראשית, אנו מחדדים ומדגישים שמידע זה לא אמור להיות מובן באופן מילולי אלא כקישור, או כדחיפה פסיכולוגית קלה, עבור הגוף והשכל והרוח. לכן הטיפול והכבוד כלפי העצמי הם הדבר החשוב באמת. באור זה אנו יכולים לחזור על המידע הבסיסי שניתן לשם תזונת כלי זו. הירקות, הפירות, הדגנים, ובמידה ההכרחית לחילוף החומרים של האינדיבידואל, מוצרי החי. אלו הם החומרים שמראים כבוד כלפי העצמי.

בנוסף, על אף שזה לא צוין, מכיוון שלכלי זו אין צורך בטיהור, אותן ישויות הזקוקות לטיהור העצמי מצורת מחשבה רעילה או מכלול רגש רעיל, יטיבו להקפיד לעקוב אחר תוכנית צום זהירה, עד אשר צורת-המחשבה ההרסנית תטוהר, באופן הדומה לתוצרי הלוואי של ניקוי הכלי הפיזי מחומרים עודפים. שוב אתם רואים את הערך שבכך לא למכלול הגוף, אלא בשימוש כקישור לשכל ולרוח. כך העצמי חושף את העצמי לעצמו.

תודה. זהו מושג חשוב מאוד. האם העובדה שהרטט הבסיסי שאנו חווים כעת הוא צבע אמיתי ירוק, או מהדחיסות הרביעית, מסבירה את העובדה שקיימות השפעות מנטליות רבות על עצמים חומריים אשר נראות לעין כעת בפעם הראשונה באופן מאסיבי, כמו כיפוף מתכת על ידי השכל?

אני רא. זו תהיה השאלה האחרונה, בסך הכל, למפגש זה. לא רק שזה נכון, אלא אנו מציעים שתקח את הרעיון הזה הלאה ושתבין שהמספר הרב של ישויות עם מחלות נפשיות לכאורה הוא עקב השפעת הצבע האמיתי הזה של הקרן-הירוקה על התצורות המנטליות של אלו שאינם מוכנים, מנטלית, להתמודד עם העצמי בפעם הראשונה.

האם יש שאלות קצרות כלשהן לפני שנסיים?

רק שתיים. בהתייחס למה שאמרת כרגע, אם כן, האם אנשים המתגלגלים לכאן על פי בְּכִירוּת רטט לשם דרך שירות-העצמי, יהיו כאלו שיהיו להם קשיים קיצוניים, מנטלית, עם רטט הקרן-הירוקה הזה?

אני רא. זה לא נכון. דווקא אותם רבים שהסיחו את דעת עצמם ושנכשלו להתכונן למעבר הזה, ואשר על אף זאת עדיין רגישים במידה מסוימת להשפעתו, הם אלו שעלולים להיות מושפעים.

תודה. רק אשאל אם יש משהו שאנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?

אני רא. כלי זו כשורה. אתם קפדניים. האביזרים גורמים לכלי הזו נוחות רבה יותר בחריגת חום מכלול הגוף.

אני רא. אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.


  1. הערת המתרגם: “מִנְסַרְתִּי” בעברית תקנית, כנגזרת מהמונח “מִנְסָרָה” המהווה תרגום רשמי למונח הלועזי “פְּרִיזְמָה”. 

  2. הערת המתרגם: לפי האקדמיה ללשון העברית, המונח “קְוַונְט” הוא תרגום המונח הלועזי “Quantum” בו נעשה שימוש במקור. 

  3. הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים הם “עמומה” או “לא ברורה”. נתון לפרשנות. במקור: “Indeterminate”. 

  4. הערת המתרגם: זה נתון לפרשנות, אך ניתן להבין את המשפט הנ“ל של רא כבעל המשמעות הבאה, בתרגום חופשי: “אולם, הדחיסות השלישית, כפי שבאה לידי ביטוי בתודעה הפלנטרית הזו, מעכבת את התהליך”. 

  5. הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים הם “תְּנוּדָתִיּוּת” או “אִי־יַצִּיבוּת”. נתון לפרשנות. במקור: “Volatility”. 

  6. הערת המתרגם: תרגומים חלופיים אפשריים הם “מובדלת” או “לא-רציפה”, או בהשאלה מלועזית: “דיסקרטית”. במקור: “Discrete”. ניתן להבין משפט זה של רא כדרך נוספת לתאר “קפיצה קוונטית”. נתון לפרשנות. 

  7. הערת המתרגם: “עַצְמִי” ברבים. במקור: “Selves”.