אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
האם תוכל בבקשה לתת לי דיווח לגבי מצב הכלי כעת?
רא
אני רא. הוא כפי שצוין בעבר.
במפגש האחרון ציינת כי החוויות נמשכות אל הישות דרך הקוטב הדרומי. האם תוכל להרחיב על כך ולהגדיר עבורנו למה התכוונת?
רא
אני רא. נדרש עיון מסוים על מנת להשיג את נקודת המבט הנכונה לתפיסת משמעות המידע לעיל. הקוטב הדרומי, או השלילי, הוא כזה אשר מושך. הוא מושך אל עצמו את הדברים הממוגנטים אליו. כך גם עם מכלול השכל/גוף/רוח – זרימת החוויה פנימה היא מהשטף של הקוטב הדרומי. באפשרותכם להתייחס לאמירה זו כפשטנית.
החלק המדויק היחיד בנכונות זו הוא שההזדמנות הראשונה להגיב לכל חוויה היא של הקרן האדומה, או מרכז האנרגיה היסודי, בהיותו מרכז האנרגיה הנמוך ביותר, או השורשי, של הכלי הפיזי. רק באופן זה, באפשרותכם לתפוס מיקום פיזי של הקוטב הדרומי כמזוהה עם מרכז האנרגיה השורשי. בכל היבט של השכל והגוף, לשורש, או ליסוד, תינתן ההזדמנות לתפקד בראשונה.
מהי הזדמנות זו אם לא הישרדות? זוהי האפשרות השורשית לתגובה וניתן למצוא כי היא מאפיינת את התפקודים הבסיסיים הן של השכל והן של הגוף. תמצאו כי דחף זה הוא החזק ביותר, וברגע שהוא מאוזן, הרבה נפתח בפני המחפש. הקוטב הדרומי חדל אז מלחסום את המידע החוויתי, וניתנת למרכזי אנרגיה גבוהים יותר של השכל והגוף ההזדמנות להשתמש בחוויה שנמשכת אליו.
מדוע אתה אומר שהחוויה נמשכת אל הישות?
רא
אני רא. אנו אומרים זאת מתוך הבנתנו כי זהו הטבע של תופעת הזרז החוויתי ושל כניסתו למודעות מכלול השכל/גוף/רוח.
האם תוכל לתת דוגמא לאופן שבו ישות מכוננת תנאי למשיכת זרז חווייתי מסוים, וכיצד זרז זה לאחר מכן ניתן או נלמד.
רא
אני רא. ניתן לתת דוגמא כזו.
האם תיתן אותה?
רא
אני רא. עצרנו על מנת לסרוק את תודעת כלי זו כדי לברר אם קיימת רשות להשתמש בזרז החווייתי שלה כדוגמא. באפשרותנו להמשיך.
זהו מקרה אחד, וניתן להשליך ממנו על ישויות אחרות המודעות לתהליך האבולוציה. ישות זו בחרה, לפני הגלגול, את האמצעים שדרכם לזרז הייתה הסתברות גבוהה להיות מושג. ישות זו חפצה בתהליך הבעת אהבה ואור מבלי לצפות לתמורה כלשהי. כלי זו תיכנתה גם לחתור להגשים עבודה רוחנית ולנחם את עצמה בחֲבֶרוּת בעת עשיית עבודה זו.
הסכמים נערכו לפני הגלגול; הראשון מביניהם עם הוריה ואחיה של ישות זו, כפי שהם נקראים. זה סיפק את הזרז החווייתי למצב של הענקת זוהר-הוויה ללא ציפייה לתמורה. התוכנית השנייה כללה הסכמים עם מספר ישויות. ההסכמים הללו סיפקו ויספקו, ברצף הזמן/מרחב והמרחב/זמן שלכם, הזדמנויות לזרז החווייתי של עבודה ורֵעוּת.
ישנם אירועים שהיוו חלק מתוכנית עבור ישות זו רק בכך שהם היו מערבולות אפשרות/הסתברות הנוגעות לתרבות החברתית שלכם. האירועים הללו כוללים את אופי החיים, או רמת החיים; את סוג מערכות היחסים הנכרתות במסגרת החוקית שלכם; ואת האקלים החברתי במהלך הגלגול. הובן כי הגלגול הוא כזה שיתרחש בעת האסיף.
הנתונים הללו, הבה נאמר, חלים על מיליונים מהאנשים שלכם: אלו המודעים לאבולוציה והמשתוקקים במידה קיצונית ביותר להשיג את לב האהבה ואת הזוהר המעניק הבנה. ללא תלות באילו שיעורים תוכנתו, השיעורים נוגעים לעצמי-אחרים ולא לאירועים. הם קשורים לנתינה, לא לקבלה; שכן שיעורי האהבה הם בעלי אופי זה הן עבור החיובי והן עבור השלילי. אלו הניתנים לאיסוף אל השלילי יימצאו בזמן זה חותרים לשתף את אהבתם כלפי העצמי.
ישנם כאלו ששיעוריהם אקראיים יותר בשל אי-יכולתם הנוכחית להבין את טבע ומנגנון התפתחות השכל, הגוף והרוח. על אלו נוכל לומר כי התהליך נשמר על ידי מי שאינם חדלים מציפייתם הדרוכה להיות לשירות. לא קיימת ישות ללא עזרה—בין אם דרך מודעות-עצמית לאחדות הבריאה, או דרך שומרי העצמי המגנים על מכלול השכל/גוף/רוח המתוחכם-פחות מפני כל הפרדה קבועה מהאחדות בעת ששיעורי דחיסותכם נמשכים.
האם תוכל לתת דוגמא של קוטביות שלילית המשתפת את אהבת העצמי? נדמה לי שזה ידלדל את הקוטביות השלילית. האם תוכל להרחיב על מושג זה?
רא
אני רא. אין באפשרותנו להשתמש בדוגמאות של ישויות ידועות עקב ההפרה שהדבר יגרום. לפיכך עלינו לדבר בכלליות.
הישות בעלת הנטייה השלילית תהיה כזו החשה כי מצאה כוח הנותן משמעות לקיומה, בדיוק כפי שחשה הקוטביות החיובית. ישות שלילית זו תחתור להציע את ההבנות הללו לעצמי-אחרים, לרוב באמצעות תהליך יצירת האליטה, החניכים, ולימוד הצורך והצדק שבשעבוד עצמי-אחרים לטובתם שלהם. העצמי-האחרים הללו נתפסים כתלויים בעצמי וכזקוקים להדרכת וחוכמת העצמי.
תודה. האם תוכל להרחיב על הרעיון הזה: שהכרחי עבור ישות, במהלך הגלגול בפיזי, כפי שאנו מכנים אותו, להתקטב או לקיים אינטראקציה כראוי עם ישויות אחרות, ומדוע אין זה אפשרי בין גלגולים כאשר היא מודעת למה שהיא רוצה לעשות, אך מדוע היא חייבת להיכנס לגלגול ולאבד את הזיכרון, הזיכרון המודע, של מה שהיא רוצה לעשות ואז לפעול בדרך שבה היא מקווה לפעול? תוכל להרחיב על כך בבקשה?
רא
אני רא. הבה נביא את דוגמת האדם הרואה את כל הידיים בפוקר. הוא אז יודע את המשחק. אין זה אלא משחק ילדים להמר, שכן אין בכך כל סיכון. הידיים האחרות ידועות. האפשרויות ידועות והיד תשוחק נכון אך ללא כל עניין.
בזמן/מרחב ובדחיסות הצבע-האמיתי הירוק, הידיים של כולם גלויות לעין. המחשבות, הרגשות, הצרות: את כל אלה ניתן לראות. אין הונאה ואין רצון בהונאה. לפיכך הרבה ניתן להשגה בהרמוניה, אך ההתקטבות שהשכל/גוף/רוח צובר מהאינטראקציה הזו מעטה.
הבה נבחן מחדש את הדימוי הזה ונרחיב אותו למשחק הפוקר הארוך ביותר שביכולתכם לדמיין: משך חיים שלם. הקלפים הם אהבה, חוסר-חיבה, מגבלה, עצבות, הנאה וכו’. הם מחולקים, ומחולקים מחדש, ומחולקים מחדש ללא הרף. במהלך הגלגול הזה, אתם עשויים להתחיל—ואנו שמים דגש על להתחיל—להכיר את הקלפים שלכם. אתם עשויים להתחיל למצוא את האהבה שבתוככם. אתם עשויים להתחיל לאזן את ההנאה שלכם, את המגבלות שלכם וכו’. עם זאת, הסימן היחיד שיש לכם באשר לקלפים של העצמי-האחרים הוא להביט אל תוך העיניים.
אינכם יכולים לזכור את היד שלכם, את הידיים שלהם, וייתכן אף שלא את חוקי המשחק הזה. במשחק הזה יכולים לנצח רק אלו שמאבדים את קלפיהם בהשפעה הממיסה של האהבה; יכולים לנצח רק אלו שמניחים את ההנאות שלהם, את המגבלות שלהם, את כל אשר להם על השולחן עם הפנים כלפי מעלה ואומרים בתוך עצמם: “כולכם, כל השחקנים, כל עצמי-אחר, תהא ידכם אשר תהא, אני אוהב אתכם”.
זהו המשחק: לדעת, לקבל, לסלוח, לאזן, ולפתוח את העצמי באהבה. לא ניתן לעשות זאת ללא השכחה, שכן לא יהיה לכך כל משקל בחיי הוויית השכל/גוף/רוח השלם.
תודה. כיצד היכולת להחזיק דימויים חזותיים בשכל מאפשרת לתלמיד המיומן לבצע התקטבות בתודעה ללא פעולה חיצונית?
רא
אני רא. זו אינה שאלה פשוטה, שכן התלמיד המיומן הוא כזה שיילך אל מעבר לקרן הירוקה, אשר מסמנת את הכניסה ליכולת להיאסף. התלמיד המיומן לא רק יתחבר לאנרגיה אינטליגנטית כאמצעי מוכנות לאסיף, אלא יתחבר הן לאנרגיה אינטליגנטית והן לאינסוף האינטליגנטי לשם התמרת היכולת הפלנטרית להיאסף ולשם התמרת התודעה.
האמצעים לעבודה זו נמצאים בפנים. המפתח הוא, ראשית, דממה, ושנית, יְחִידוּת המחשבה. לפיכך דימוי חזותי אשר ניתן להחזיקו ביציבות לנגד העין הפנימית במשך כמה מן הדקות שלכם, כפי שאתם מודדים זמן, יעיד על עלייה ביְחִידוּת המחשבה של התלמיד המיומן. יְחִידוּת המחשבה הזו, אם כן, יכולה לשמש את התלמיד המיומן החיובי לעבודה בטקסים קבוצתיים של דימויים חזותיים להעלאת אנרגיה חיובית, ואת התלמידים המיומנים השליליים להגדלת הכוח האישי.
האם תוכל לומר לי כיצד התלמיד המיומן, אם כן, לאחר שהוא מסוגל להחזיק את הדימוי החזותי במשך כמה דקות, מה הוא עושה אז כדי להשפיע על התודעה הפלנטרית או כדי להגדיל את מידת הקוטביות החיובית? אני עדיין לא כל כך מבין את זה.
רא
אני רא. כאשר התלמיד המיומן החיובי נוגע באינסוף האינטליגנטי מבפנים, זהו החיבור העוצמתי ביותר, שכן הוא החיבור של מלוא מיקרוקוסמוס מכלול השכל/גוף/רוח עם המקרוקוסמוס. חיבור זה מאפשר ל-, הבה נאמר, קרן הצבע האמיתי הירוק בזמן/מרחב, להתגלם בזמן/מרחב שלכם. בקרן הירוקה, מחשבות הן ישויות. באשלייתכם בדרך כלל אין הדבר כך.
התלמידים המיומנים הופכים אז לערוצים חיים עבור אהבה ואור, ויכולים לתעל זוהר זה ישירות אל תוך הרשת הפלנטרית של צמתי אנרגיה. הטקס תמיד יסתיים בקרקוע אנרגיה זו בשבח ובהודיה, ובשחרור אנרגיה זו אל תוך השלם הפלנטרי.
שמעתי על אנשים שעברו לאחרונה הכשרה במדיטציה, אשר לאחר תקופה קצרה מאוד של מדיטציה אינטנסיבית, של יומיים בערך, מסוגלים לגרום לאפקט הפעולה-מרחוק על מתכת, ולכופף אותה. להבנתי הם חובשים על ראשם תיל בצורת פירמידה בעת שהם עושים זאת. הוזמנתי לאחד ממפגשי המדיטציה לפני כשנתיים, אך לא יכולתי להגיע לשם. האם תוכל להגיב על התהליך הזה, והאם הם משיגים דבר-מה בעל ערך, או לא?
רא
אני רא. לא. אנא שאל שאלה מלאה אחת נוספת במפגש זה.
האם תוכל לתת לי מידע נוסף על שדות האנרגיה של הגוף, ככל שהדבר נוגע למוח הימני ולמוח השמאלי, והאם הדבר קשור איכשהו לצורת הפירמידה בכל הנוגע למיקוד אנרגיה? אני מעט אבוד באשר לאופן המדויק שבו להיכנס לקו התשאול הזה, אז אשאל את השאלה הזו.
רא
אני רא. אנו אובדי-עצות באופן דומה באשר לקו המענה הזה. באפשרותנו לומר כי צורת הפירמידה אינה אלא צורה הממקדת את הזרימות-פנימה של אנרגיה לשימושן של ישויות העשויות להיעשות מודעות לזרימות-פנימה הללו. נוכל להוסיף ולומר כי צורת המוח הפיזי שלכם אינה בעלת משמעות כצורה לריכוז זרימות-פנימה של אנרגיה. אנא שאל באופן ספציפי יותר, אם תוכל, את המידע אשר אתה מבקש.
כל אחד מאיתנו חש, במדיטציה, אנרגיה על הראש במקומות שונים. האם תוכל לומר לי מה זה ומה זה מסמן, ומה מסמנים המקומות השונים שבהם אנו חשים אותה?
רא
אני רא. לשכוח מן הפירמידה יהיה לכם לעזר בלמידת החוויות הללו. הזרימות-פנימה של אנרגיה מורגשות על ידי מרכזי האנרגיה הזקוקים והמוכנים להפעלה. לפיכך אלו החשים את הגירוי ברמת הקרן-הסגולה, אין הם מקבלים אלא גירוי זה. אלו החשים אותו במצח בין הגבות, חווים את קרן-האינדיגו וכן הלאה. אלו החווים עקצוצים ודימויים חזותיים הם בעלי חסימה מסוימת במרכז האנרגיה המופעל, ולכן הגוף החשמלי מפזר את האנרגיה הזו והשפעתה מתדלדלת.
אלו שאינם מבקשים אנרגיה זו באופן כן ואמיתי עשויים, אף על פי כן, להרגיש אותה אם הישויות אינן מאומנות כראוי בהגנה נפשית. אלו שאינם חפצים לחוות את התחושות, ההפעלות והשינויים הללו, ולו ברמת התת-מודע, לא יחוו דבר בשל יכולותיהם בהתגוננות ובהשתריינות מפני שינוי.
כרגע אני מרגיש שתי תחושות בו-זמנית. האם זה נורמלי לחוש שתיים בבת אחת?
רא
אני רא. הנורמלי ביותר עבור התלמיד המיומן הוא כלהלן: גירוי האינדיגו, המפעיל את השער הגדול הזה אל ריפוי, עבודה מאגית, תשומת לב תפילתית וזוהר-הוויה; וגירוי הקרן הסגולה אשר היא הנתינה והלקיחה הרוחנית מן הבורא ואל הבורא, מבורא לבורא.
זוהי תצורה רצויה.
האם יש שאלה קצרה לפני שנעזוב כלי זו?
האם יש משהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?
רא
אני רא. אתם מצפוניים והיישורים שלכם קפדניים. ייטב לדאוג לכך שהצוואר של הכלי יונח בזהירות על גבי תמיכתו.
אני רא. אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.