אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
האם תוכל תחילה לתת לנו דיווח על מצב הכלי, בבקשה?
רא
אני רא. הוא כפי שצוין בעבר.
תודה. קודם כל, יש לי פה שאלה מג׳ים. הוא אומר:
״לאורך תשע השנים האחרונות חוויתי מה שאני מכנה חוויות באונות הקדמיות במצב הקדם-תודעתי של השינה, ממש לפני שאני מתעורר בבוקר. הן שילוב של עונג ולחץ שמתחיל באונות הקדמיות ומתפשט בפעימות על פני המוח כולו, ומרגיש כמו אורגזמה במוח שלי. היו לי מעל 200 חוויות שכאלו, ולרוב הן מלוות בחזיונות וקולות שלעיתים רחוקות עושים לי היגיון כלשהו. מהו מקור החוויות הללו באונות הקדמיות?״
רא
אני רא. אנו סורקים את השואל ומוצאים מידע רלוונטי מסוים שכבר זמין, הנוגע לנטיה הפיזיולוגית של חלק מסוים זה של המוח. החוויות שתוארו ונחוו הן תזקיקים שניתן לחוות לאחר ריכוז המאמץ בפתיחת שער מכלול השכל, או מכלול שכל האינדיגו, כך שחווית קרן מקודשת, או סגולה, תוכל להתרחש. החוויות הללו הן ההתחלות של מה שעשוי להניב—כאשר הגוף, השכל והרוח משתלבים ברמת השער, או האינדיגו—לא רק את חוויית השמחה, אלא גם את תפיסת האינסוף האינטליגנטי המלווה אותה. כך אורגזמת מכלול הגוף ואורגזמת מכלול השכל, כאשר הן משתלבות, יכולות אז לכונן את השער המתאים לאינטגרציית מכלול הרוח ולשימוש בו כמעבורת לקדושת הנוכחות-הנחווית-במלואה של הבורא האחד האינסופי. לפיכך יש לשואל עוד הרבה למה לצפות.
[לג׳ים] האם יש לך משהו להוסיף לשאלה הזו?
ג׳ים
לא. תודה.
שואל
[לג׳ים] בסדר.
[לרא] תהיתי—במפגש קודם הזכרת את הצלילים באוזן השמאלית והימנית—האם המוח השמאלי והימני קשורים איכשהו לקוטביות של שירות-העצמי ושירות לאחרים. האם תוכל להגיב על כך?
רא
אני רא. נוכל להגיב על כך.
ובכן, בבקשה… תגיב על זה?
רא
אני רא. אונות מוח המכלול הפיזי שלכם דומות זו לזו בשימושן באנרגיה חשמלית חלשה. הישות הנשלטת על ידי אינטואיציה ודחף שווה לישות המנוהלת על ידי ניתוח רציונלי כאשר הקוטביות נלקחת בחשבון. בשתי האונות ניתן להשתמש לשם שירות-העצמי או שירות לאחרים.
עשוי להיראות שבידי השכל הרציונלי, או האנליטי, קיימת אפשרות רבה יותר לחתור בהצלחה אחר הנטייה השלילית בשל העובדה ש–, בהתאם להבנתנו, יותר מדי סדר הוא, במהותו, שלילי. אולם, יכולת זו בדיוק לבנות מושגים מופשטים ולנתח מידע חֲוָיָתִי יכולה להוות את המפתח להתקטבות חיובית מהירה.
ניתן לומר שאצל אלו שהיכולות האנליטיות הן השולטות יש, במידת מה, יותר עם מה לעבוד באשר להתקטבות. תפקידה של האינטואיציה הוא ליידע את האינטליגנציה. באשלייתכם, העליונות הבלתי-מרוסנת של האינטואיציה תיטה למנוע מישות להתקדם אל ההתקטבויות הגדולות יותר עקב גחמותיה של התפיסה האינטואיטיבית. כפי שאתם עשויים לראות, שני הסוגים הללו של מבנה מוֹחִי צריכים להיות מאוזנים על מנת שהמאזן הכולל של זרזים חוויתיים יהיה התקטבות והארה, שכן אם התודעה הרציונלית לא תכיר בערכה של היכולת האינטואיטיבית, ההיבטים היצירתיים שמסייעים להארה יֵחָנְקוּ.
קיימת הקבלה אחת בין ימין ושמאל לבין חיובי ושלילי. רשת האנרגיה המקיפה את הגופים שלכם מכילה קוטביות מורכבת למדי. מבחינה מגנטית, האזור השמאלי של הראש ושל חלקה העליון של הכתף נתפס, ככלל, כבעל קוטביות שלילית, בעוד האזור הימני הוא בעל קוטביות חיובית. זוהי הסיבה למשמעות הצליל עבורכם.
האם תוכל להרחיב על הקוטביות המגנטית החיובית והשלילית באופן כללי, וכיצד היא חלה, נאמר, על יחידים ועל כוכבי לכת וכדומה? נדמה לי שיש כאן קשר, אבל אני לא בטוח.
רא
אני רא. נכון כי קיים קשר בין שדה האנרגיה של ישות מסוגכם לבין גופים פלנטריים, שכן כל החומר נבנה על ידי המתח הדִּינָמִי של השדה המגנטי. בשני המקרים, ניתן לראות כי קווי הכוח דומים מאוד לסלילים השזורים זה בזה בצמה קלועה של שיער. כך החיובי והשלילי מתלפפים ונשזרים זה בזה ויוצרים תבניות גיאומטריות בשדות האנרגיה הן של ישויות, כפי שהייתם מכנים מכלול גוף/שכל/רוח, והן של כוכבי לכת.
הקוטב השלילי הוא הקוטב הדרומי, או הקוטב התחתון. הקוטב הצפוני, או העליון, הוא חיובי. נקודות ההצטלבות של האנרגיות הספירליות הללו יוצרות מרכזי אנרגיה ראשיים, משניים ושלישוניים. מרכזי האנרגיה הראשיים של מכלול הגוף הפיזי, השכלי והרוחני מֻכָּרִים לכם. נקודות הצטלבות משניות של האוריינטציות החיובית והשלילית של האנרגיה מצויות סביב כמה מן המרכזים שלכם. ניתן להבחין כי למרכז הקרן-הצהובה יש מרכזי אנרגיה משניים במרפקים, בברכיים ובגופים העדינים במרחק מה מן הכלי הפיזי, בנקודות המשרטטות צורת יהלום סביב אזור הטבור של הישות והסובבות את הגוף.
ניתן לבחון כל אחד ממרכזי האנרגיה ולמצוא בהם מרכזים משניים שכאלו. חלק מאנשיכם עובדים עם מרכזי האנרגיה הללו, ואתם מכנים זאת אָקוּפּוּנְקְטוּרָה. עם זאת, יש לציין כי לעיתים קרובות קיימות סטיות במיקום מרכזי האנרגיה, כך שהדיוק המדעי של עיסוק זה מוטל בספק. בדומה לרוב הניסיונות המדעיים להשגת דיוק, הוא אינו לוקח בחשבון את האיכויות הייחודיות של כל בריאה.
המושג החשוב ביותר שיש להבין ביחס לשדה האנרגיה הוא שהקוטב התחתון, או השלילי, ימשוך לתוכו את האנרגיה האוניברסלית מהקוסמוס. משם היא תנוע מעלה ותיפגש עם האנרגיה הספירלית החיובית היורדת מטה מבפנים, וזו תגיב לה. המדד לרמת פעילות הקרניים של ישות הוא המיקום שבו האנרגיה החיצונית העולה מן הקוטב הדרומי נפגשת באנרגיה החיובית הפנימית המסתחררת.
ככל שישות נעשית מקוטבת יותר, מיקום זה ינוע כלפי מעלה. תופעה זו כונתה על ידי אנשיכם - הקוּנְדָלִינִי. אולם, מוטב לראות זאת כנקודת המפגש בין ההבנה הרוטטת, הבה נאמר, של הקוֹסְמִי ושל הפנימי. לנסות להגביה את המיקום של נקודת המפגש הזו מבלי להכיר בעקרונות המטאפיזיים של המגנטיות בהם פעולה זו תלויה יגרום לחוסר-איזון חמור.
איזה תהליך יהיה התהליך המומלץ על מנת לעורר כהלכה, כפי שאומרים, את הקונדליני, ומה יהיה הערך בכך?
רא
אני רא. עבור אנשיכם, דימוי הנחש המלופף הנקרא כלפי מעלה ראוי מאוד לעיון. זה מה שאתם מנסים כאשר אתם תָּרִים. כפי שציינו, קיימות תפיסות מוטעות ביותר בנוגע לדימוי זה ובאשר לאופי החתירה אל מטרתו. עלינו להכליל ולבקש שתתפסו את העובדה כי דבר זה מפחית בפועל במידה רבה את התועלת שבמה שאנו חולקים. עם זאת, מאחר שכל ישות היא ייחודית, לדבר בהכללות היא מנת חלקנו כאשר אנו מתקשרים לצורך ההתקדמות האפשרית בהבנתכם.
יש לנו שני סוגי אנרגיה. אנו מנסים, אם כן, כישויות בכל צבע אמיתי של אוקטבה זו, להזיז את נקודת המפגש של המהות הפנימית והמהות החיצונית עוד ועוד קדימה, או מעלה, לאורך מרכזי האנרגיה. שתי הדרכים לגשת לכך באופן נבון הן, תחילה, ההושבה בתוך העצמי של אותן חוויות הנמשכות אל הישות דרך הקוטב הדרומי. כל חוויה תצטרך להיבחן, להיחוות, להתאזן, להתקבל, ולהיות מוּשֶׁבֶת בתוך האינדיבידואל. ככל שהישות גְּדֵלָה בקבלה עצמית ובמודעות לְזָרָז, מקום מושבן הנוח של חוויות אלו יעלה אל רמת הצבע האמיתי החדשה של הישות. החוויה, תהיה אשר תהיה, תּוּשַׁב בקרן האדומה ותיבחן מבחינת תוכן ההישרדות שלה וכן הלאה.
כל חוויה תובן בהדרגה על ידי מכלול השכל/גוף/רוח התָּר והגָּדֵל במונחים של הישרדות, ולאחר מכן במונחים של זהות אישית, ולאחר מכן במונחים של יחסים חברתיים, ולאחר מכן במונחים של אהבה אוניברסלית, ולאחר מכן במונחים של האופן שבו החוויה עשויה להוליד תקשורת פתוחה, ולאחר מכן במונחים של האופן שבו החוויה עשויה להיות מקושרת לאנרגיות האוניברסליות, ולבסוף במונחים של טבעה המקודש של כל חוויה.
בד בבד, הבורא שוכן בפנים. בקוטב הצפוני הכתר כבר מונח על הראש והישות היא בפוטנציאל אל. אנרגיה זו מתהווה באמצעות הקבלה הצנועה והבוטחת באנרגיה זו דרך מדיטציה והתבוננות בעצמי ובבורא.
במקום שבו אנרגיות אלו נפגשות, שם יגיע הנחש לגובהו. כאשר אנרגיה בלתי-מלופפת זו מתקרבת לאהבה אוניברסלית ולהוויה קורנת, הישות מצויה במצב שבו יכולתה להיאסף קְרֵבָה.
האם תוכל להמליץ על טכניקת מדיטציה?
רא
אני רא. לא.
האם טוב יותר, או שמא אומר, האם הדבר מניב תוצאות שימושיות יותר במדיטציה, להשאיר את השכל, נאמר, ריק ככל האפשר—לתת לו, כפי שאומרים, לשקוע—או שמא טוב יותר להתמקד במדיטציה באובייקט כלשהו או בדבר מה לשם ריכוז?
רא
אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש זה.
כל אחד משני סוגי המדיטציה הוא שימושי מסיבה מסוימת. המדיטציה הפסיבית הכרוכה בריקון השכל—בפינוי הערבוביה המנטלית האופיינית לפעילות מכלול השכל בקרב אנשיכם—יעילה עבור אלו שמטרתם היא להשיג דממה פנימית כבסיס שממנו ניתן להקשיב לבורא. זהו כלי שימושי ומועיל, והוא ללא ספק סוג המדיטציה השימושי ביותר באופן כללי לעומת הרהור או תפילה.
לסוג המדיטציה אשר ניתן לכנותו דימוי חזותי יש כמטרתו לא את מה שמצוי במדיטציה עצמה. דימוי חזותי הוא הכלי של התלמיד המיומן. אלו הלומדים להחזיק דימויים חזותיים בשכלם מפתחים כוח ריכוז פנימי שבכוחו להתעלות על שעמום וחוסר-נוחות. כאשר יכולת זו נעשית מגובשת כקריסטל אצל תלמיד מיומן, הוא מסוגל אז לבצע התקטבות בתודעה ללא פעולה חיצונית כלשהי שביכולתה להשפיע על התודעה הפלנטרית. זוהי הסיבה לקיומו של מה שמכונה הקוסם הלבן. רק אלו המבקשים לחתור אחר ההעלאה המודעת של הרטט הפלנטרי יגלו כי דימוי חזותי הוא סוג מועיל במיוחד של מדיטציה.
הרהור, או העיון במצב מדיטטיבי בתמונה או טקסט מעורר השראה, גם הוא שימושי ביותר בקרב אנשיכם, ויכולת הרצון הנקראת תפילה גם היא בעלת טבע מועיל באופן פוטנציאלי. האם אכן מדובר בפעילות מועילה תלוי באופן מוחלט למדי בכוונותיו ובמושאיו של המתפלל.
האם נוכל לשאול אם ישנן שאלות קצרות בזמן זה?
אשאל רק אם יש משהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור והאם עדיין ראוי לקיים שני מפגשים בשבוע?
רא
אני רא. נבקש את הקפדתכם על מַנַּח תמיכת הצוואר של ישות זו שכן לעיתים קרובות יש חוסר-זהירות בעניין זה. אתם קפדניים, והיישורים שלכם כהלכה. התזמון, אם נוכל להשתמש בביטוי זה, של המפגשים, נכון בעיקרון. עם זאת, ראוי לשבח אתכם על הבחנתכם בעייפות במעגל ועל הימנעותכם מעבודה עד אשר כולם יימצאו באהבה, הרמוניה ואנרגיה חיונית כישות אחת. דבר זה מועיל מאוד, וימשיך להיות כך.
אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.