אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
ראשית, ברצוני לשאול על מצבה של הכלי.
רא
אני רא. הוא כפי שצוין בעבר.
יש לי שאלה מג׳ים בנוגע לחוויה שהייתה לו כאשר עבר לראשונה לשטח אדמתו, בה נאמר לו, ״המפתח להישרדותך מגיע באופן עקיף, דרך מתיחוּת.״ הישות הייתה אנג׳ליקה (Angelica). האם תוכל לתת לו מידע ביחס לזה?
רא
אני רא. כן.
האם תעשה זאת בבקשה?
רא
אני רא. כפי שציינו, לכל מכלול שכל/גוף/רוח יש מספר מדריכים הזמינים לו. דמותם של שניים מהמדריכים הללו היא קוטביות הזכר והנקבה. השלישית היא אנדרוגינית ומייצגת יכולת המשגה מאוחדת יותר.
הישות שדיברה כמכלול רטט הקול, אנג׳ליקה, הייתה הדמות בעלת הקוטביות הנקבית. לא ניתן להסביר את המסר במלואו בשל חוק הבלבול. באפשרותנו לרמוז כי על מנת להתקדם, על מצב של אי שביעות רצון מסוימת להיות נוכח, וכך הוא יעניק לישות את התמריץ כלפי חיפוש נוסף. אי שביעות הרצון, המתיחות, או החרדה הללו, אם תרצו, אינן מועילות בפני עצמן. לפיכך השימוש בהן הוא עקיף.
תודה. אני רוצה להתחקות אחר האנרגיה שאני מניח כי היא מגיעה מהלוגוס. אומר אמירה ואתן לך לתקן אותי ביחס לאמירה זו ולהרחיב על המושג שלי.
מהלוגוס מגיעים כל תדרי קרינת האור. תדרי הקרינה הללו מהווים את כל דחיסויות החוויה שנוצרות על ידי הלוגוס. אני מניח שהמערכת הפלנטרית של השמש שלנו, כאשר לוקחים בחשבון את כל הדחיסויות שלה, מהווה את סך כל החוויה שנוצרה על ידי השמש שלנו, כלוגוס. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון.
עכשיו, אני מניח שהתדרים השונים מופרדים, כפי שאמרנו, לשבעת הצבעים; שכל אחד מהצבעים הללו יכול להיות התדר הבסיסי עבור תת-לוגוס של שמש-הלוגוס שלנו; ותת-לוגוס או, נאמר, אינדיבידואל, יכול להפעיל כל אחד מתדרי הבסיס או מהצבעים הללו ולהשתמש בגוף שנוצר כתוצאה מהפעלת התדר או הצבע הזה. האם זה נכון?
רא
אני רא. אם אנו תופסים נכון את שאלתך, אין זה נכון בכך שתת-תת-הלוגוס אינו שוכן במימדיות אלא רק בבוראים-שותפים, או מכלולי שכל/גוף/רוח.
כוונתי הייתה שלמכלול שכל/גוף/רוח יכול להיות גוף מופעל, אם כן, אשר הוא אחד משבע הקרניים הללו. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון באותו המובן שנכון לומר כי כל אחד מסוגל לנגן בכלי נגינה מורכב המְפתח מכלול רטטים הרמוני ערב לאוזן, כגון הפסנתר שלכם, ומסוגל לנגן בו כה טוב, עד כדי כך שהוא עשוי להציע קונצרטים לציבור, כפי שהייתם אומרים.
במילים אחרות, על אף שנכון כי כל אחד מכלי הצבע-האמיתי זמין באופן פוטנציאלי, נדרשות מיומנות ומשמעת על מנת שהעצמי יוכל לעשות שימוש בכלים המתקדמים יותר, או הקלים יותר.
עכשיו, אמרתי את האמירות הללו רק כדי להגיע לשאלה הבסיסית שברצוני לשאול. זוהי שאלה שקשה לשאול.
יש לנו אנרגיה אינטליגנטית שמגיעה מתת-הלוגוס אותו אנו מכנים השמש שלנו, שאז יוצרת—ניקח כדוגמה תת-תת-לוגוס יחיד, אשר הוא מכלול שכל/גוף/רוח. אנרגיה אינטליגנטית זו מאופננת או שנוצרות בה חריגות באופן כלשהו, כך שבסופו של דבר היא נעשית למכלול שכל/גוף/רוח בעל חריגות אישיוּת מסוימות שמכלול השכל/גוף/רוח, או החלק השכלי של מכלול זה, צריך להסירן על מנת להתאים עצמו שוב, באופן מדויק יותר, לאנרגיה האינטליגנטית המקורית.
ראשית, ארצה לדעת אם האמירה שלי נכונה. ושנית, ארצה לדעת מדוע כך הדבר; אם יש תשובה אחרת לכך, פרט לחריגה הראשונה של חוק האחד?
רא
אני רא. אמירה זו נכונה במהותה. אם תחדור אל טבע החריגה הראשונה ביישום ה-‘עצמי המכיר את העצמי’ שלה, אתה עשוי להתחיל להבחין בסימן ההיכר של בורא אינסופי: רבגוניות. אלמלא היו פוטנציאלים לאי-הבנה, ולפיכך, הבנה—לא הייתה מתקיימת חוויה.
בסדר. ברגע שמכלול שכל/גוף/רוח נעשה מודע לתהליך הזה, הוא אז מחליט שכדי להיות בעל היכולות, מלוא היכולות של הבריאה ושל הבורא (אשר מהם הוא חלק קטן ועם זאת, בעת ובעונה אחת, הוא כל כולם), על מנת להיות בעל היכולות הנלוות לבריאה כולה, הכרחי לאחד מחדש את חשיבתו, או לייצר מחדש הרמוניה בחשיבתו, עם מחשבת הבריאה המקורית ולעשות זאת ברטט מדויק, או בתדר רטט מדויק, אם כך אוכל לומר. כדי לעשות זאת יש להחיל משמעת באישיות כך שתתאים במדויק למחשבה המקורית, או לרטט המקורי, וזה מחולק לשבעה תחומי משמעת, אשר כל אחד מהם תואם לאחד מצבעי הספקטרום. האם זה נכון?
רא
אני רא. אמירה זו, על אף שהיא נכונה, טומנת בחובה פוטנציאל רב להיות מובנת שלא כהלכה. הדיוק שבו כל מרכז אנרגיה תואם למחשבה המקורית אינו טמון במיקומו השיטתי של כל צומת אנרגיה, אלא במיקום הגמיש והפלסטי של המיזוג המאוזן של מרכזי האנרגיה הללו, באופן כזה שאנרגיה אינטליגנטית תוכל לתעל את עצמה עם חריגה מינימלית.
מכלול השכל/גוף/רוח אינו מכונה. הוא, ליתר דיוק, מה שאתם עשויים לכנות פּוֹאֵמָה טונאלית .
האם לכל מכלולי השכל/גוף/רוח בבריאה כולה יש את שבעת מרכזי האנרגיה כאשר הם מגיעים להתפתחות מלאה, או כאשר הם מתפתחים עד לנקודה שבה יכולים להיות להם שבעה מרכזי אנרגיה?
רא
אני רא. מרכזי האנרגיה הללו קיימים באופן פוטנציאלי במאקרוקוסמוס עוד מראשית הבריאה שברא הלוגוס. ביציאה מהעל-זמניות, הכל כבר מוכן. כך הדבר בבריאה האינסופית.
אם כן, אניח שהבורא, בהערכתו האינטליגנטית של דרך לדעת את עצמו, יצר את מושג שבעת תחומי הידיעה. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה לא נכון חלקית. הלוגוס יוצר אור. טבעו של אור זה יוצר, אם כן, את טבען של רמות החוויה הזרזיות והאנרגטיות בבריאה. מכאן שהכבוד/חובה הגבוה ביותר, אותו כבוד/חובה הניתן לאלו שבאוקטבה הבאה, הוא ההשגחה על האור בהתגלמויותיו במהלך זמני החוויה, אם תרצו, של המחזורים שלכם.
אומר אמירה נוספת. מכלול השכל/גוף/רוח עשוי לבחור, בשל החריגה הראשונה, בתצורה שכלית המוסטת במידה מספקת מתצורתה של האנרגיה האינטליגנטית בתדר או בצבע מסוים של אנרגיה זורמת-פנימה, כך שייחסם חלק מהאנרגיה הזורמת-פנימה בתדר או בצבע המסוים הזה. האם אמירה זו נכונה?
רא
אני רא. כן.
ייתכן ששאלה זו אינה טובה, אך אשאל אותה. האם תוכל לתת לי מושג בנוגע לאחוז המקסימלי של אנרגיה זו שניתן לחסום בכל אחד מן הצבעים, או שאין פה כלל היגיון?
רא
אני רא. עשויה להיות, בדפוס האנרגיה הזורמת-פנימה של ישות, חסימה מוחלטת בכל אנרגיה שהיא, או צבע שהוא, או שילוב של אנרגיות או צבעים.
בסדר. אם כן אני מניח שהחריגה הראשונה היא, אם כך אוכל לומר, הגורם המניע או מה שמאפשר חסימה זו. האם זה נכון?
רא
אני רא. אין ברצוננו להיתפס לקטנוניות, אך אנו מעדיפים להימנע משימוש במונחים כגון הפועל, ‘לאפשר’. הרצון החופשי אינו ‘מאפשר’ חריגות חווייתיות, כשם שקביעה-מראש אינה ‘אוסרת’ אותן. ליתר דיוק, חוק הבלבול מציע גישה חופשית אל האנרגיות של כל מכלול שכל/גוף/רוח.
הפועל, ‘לאפשר’, ייחשב לכזה הגורע במובן שהוא מרמז על קוטביות בין נכון ללא נכון, או בין המותר לאסור.
נקודה זו עשויה להיראות מזערית. אולם, למיטב דרך חשיבתנו, יש לה משקל מסוים.
תודה. יש לזה משקל גם בדרך החשיבה שלי, ואני מעריך את מה שאמרת לי.
עכשיו, ברצוני, אם כן, להתייחס למקורו של הזרז ב—ראשית יש לנו את מצבו של מכלול השכל/גוף/רוח אשר, כפונקציה של החריגה הראשונה, הגיע למצב של חסימה, או חסימה חלקית, באחד או יותר ממרכזי האנרגיה. אני מניח שזרז נחוץ רק אם יש לפחות חסימה חלקית ולו באחד ממרכזי האנרגיה. האם זה נכון?
רא
אני רא. לא.
האם תוכל לומר לי מדוע?
רא
אני רא. בעוד שזוהי עדיפות ראשונית להפעיל את כל אחד ממרכזי האנרגיה או להסיר מהם חסימה, הרי שבנקודה זו, עדיפות ראשונית היא גם להתחיל לזכך את האיזונים בין האנרגיות, כך שכל טון באקורד הֲוָיַת הרטט הכוללת יהדהד בצלילות, בכוונון, ובהרמוניה עם כל אנרגיה אחרת.
איזון העצמי, כוונונו והבאתו לידי הרמוניה—אלו מרכזיים ביותר עבור מכלול השכל/גוף/רוח של התלמיד המיומן, או המתקדם יותר. ניתן להפעיל כל אנרגיה ללא היופי המתאפשר על ידי מִּשְׁמָעוֹת והוקרת אנרגיות אישיוֹת או מה שאתם עשויים לכנות האישיוּת העמוקה יותר, או זהות הנשמה.
הרשה לי לבצע הקבלה שהרגע חשבתי עליה. ניתן לנגן בכלי נגינה בעל שבעה מיתרים על ידי הסטה מלאה של כל מיתר, שחרורו וקבלת צליל. או—ברגע שהמיתרים יכולים להיות מוסטים עד להסטתם המלאה (להפיק צליל)—במקום להפיק את הצלילים בדרך זו, ניתן להשתמש באישיוּת היצירתית האינדיבידואלית ולהסיט כל מיתר במידה המתאימה וברצף נאות על מנת להפיק את המוזיקה. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון. באינדיבידואל המאוזן, האנרגיות שוהות בהמתנה לידו של הבורא שתפרוט הרמוניה.
אם כן, ברצוני להתחקות אחר אבולוציית הזרז בפעולתו על מכלולי השכל/גוף/רוח, אחר האופן שבו הוא בא לידי שימוש, ואחר אופן השימוש המלא בו ליצירת כוונון זה. אני מניח שתת-הלוגוס שיצר את חלקנו הזעיר בבריאה, תוך שימוש באינטליגנציית הלוגוס אשר הוא חלק ממנו, מספק, אם כך אוכל לומר, את זרז הבסיס שיפעל על מכלולי השכל/גוף ומכלולי השכל/גוף/רוח טרם הגעתם לשלב ההתפתחותי שבו הם יכולים להתחיל לתכנת את הזרז שלהם עצמם. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון חלקית. תת-הלוגוס מציע את הזרז ברמות האנרגיה הנמוכות יותר—השלישייה הראשונה; אלו נוגעות להישרדותו של המכלול הפיזי. המרכזים הגבוהים רוכשים זרז מההטיות של מכלול השכל/גוף/רוח עצמו בתגובה לכל החוויות האקראיות והמְּכֻוָּנוֹת.
כך, הישות המפותחת-פחות תתפוס את הזרז שמסביבה במונחי הישרדות המכלול הפיזי דרך החריגות המועדפות עליה. הישות המודעת יותר, בהיותה מודעת לתהליך הזרזי, תתחיל להתמיר את הזרז שהוצע על ידי תת-הלוגוס לזרז המסוגל והעשוי לפעול על צמתי האנרגיה הגבוהים.
לפיכך, תת-הלוגוס יכול להציע רק שלד בסיסי, הבה נאמר, של זרז. השרירים והבשר—הנוגעים, הבה נאמר, להישרדות החוכמה, האהבה, החמלה והשירות—נוצרים על ידי פעולתו של מכלול השכל/גוף/רוח על זרז בסיסי, כדי ליצור זרז מורכב יותר שבו, בתורו, ניתן יהיה להשתמש ליצירת חריגות במרכזי האנרגיה הגבוהים-יותר הללו.
ככל שהישות מפותחת יותר, כך הקשר בין תת-הלוגוס לבין הזרז הנתפס רופף יותר, עד אשר, לבסוף, כל זרז נבחר, נוצר ומופק על ידי העצמי, עבור העצמי.
אילו ישויות הנמצאות בגלגול בזמן זה על פלנטה זו שייכות לקטגוריה הזו, שבה הן מייצרות את כל הזרזים שלהן בעצמן?
רא
אני רא. אנו מוצאים כי שאלתך אינה מוגדרת דיה, אך יכולים להשיב כי מספרם של אלו שהגיעו לידי שליטה מלאה בזרז החיצוני הוא קטן למדי.
מרבית הניתנים לאיסוף בצומת מרחב/זמן זה הם בעלי שליטה חלקית על האשליה החיצונית, ומשתמשים בזרז החיצוני כדי לעבוד על הטיה כלשהי שטרם הגיעה לאיזון.
במקרה של קוטביות השירות-לעצמי, מהו סוג הזרז שיתכנתו ישויות ההולכות בדרך זו, כאשר הן מגיעות לרמה שבה הן מתכנתות את הזרז של עצמן?
רא
אני רא. הישות בעלת הנטיה השלילית תתכנת לעצמה נפרדות מרבית מכל אותם דברים ומכל אותן ישויות מודעות שהיא תופסת כנבדלים מן העצמי, וכן שליטה מרבית עליהם.
התכוונתי—אני מבין כיצד ישות בעלת נטיה חיובית תתכנת זרז כך שיוביל לכאב פיזי אם היא… אני מניח שישות תהיה מסוגלת לתכנת משהו שיעניק לה חוויה של כאב פיזי אם לא תלך בדרך שהיא בחרה. האם זה נכון?
רא
אני רא. אנא נסח מחדש את השאלה.
ישות בעלת נטיה חיובית עשויה לבחור בדרך צרה מסוימת של חשיבה ושל פעילויות במהלך גלגול, ולתכנת תנאים שיגרמו לכאב פיזי אם לא תלך בדרך זו. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון.
האם ישות בעלת נטיה שלילית תעשה משהו כזה? תוכל לתת לי דוגמה?
רא
אני רא. מכלול שכל/גוף/רוח אינדיבידואלי בעל נטיה שלילית יתכנת לעצמו בדרך כלל עושר, קלות קיום, ואת ההזדמנות המרבית לכוח. לפיכך, ישויות שליליות רבות משופעות בחריגת מכלול-הגוף אותה אתם מכנים בריאות.
עם זאת, ישות בעלת נטיה שלילית עשויה לבחור במצב מחולל-כאב על מנת לשפר את החריגה כלפי מה שמכונה נטיות רגשיות-מחשבתיות שליליות כגון כעס, שנאה ותסכול. ישות שכזו עשויה להשתמש בחווית גלגול שלמה להשחזת להב קהה של שנאה, או כעס, כך שתוכל להתקטב יותר אל עבר הקוטב השלילי, או קוטב הנפרדות.
עכשיו, נראה כי יש לנו טרם הגלגול, בכל גלגול שהוא, ככל שישות נעשית מודעת יותר לתהליך ההתפתחות ומשבחרה בדרך מסוימת, בין אם דרך זו היא חיובית או שלילית, בנקודה מסוימת הישות נעשית מודעת למה שהיא רוצה לעשות בכל הנוגע לאיזון מרכזי האנרגיה והסרת החסימות מהם. בנקודה זו היא מסוגלת לתכנת אל תוך חווית החיים את אותן חוויות זרזיות שיסייעו לה בתהליך שלה של הסרת החסימות ממרכזי האנרגיה ואיזונם. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון.
נראה כי התכלית, אם כן, מנקודת מבט טרום-גלגולית, של מה שאנו מכנים מצב הגלגול הפיזי, היא לחלוטין, או כמעט לחלוטין, לחוות בנקודה זו את הזרז המתוכנת ואז להתפתח כפונקציה של זרז זה. האם זה נכון?
רא
אני רא. ננסח מחדש לשם הבהרה. תכלית הקיום הגלגולי היא התפתחות השכל, הגוף והרוח. על מנת לעשות זאת, אין הכרח מוחלט בזרז. עם זאת, ללא זרז, הרצון להתפתח והאמונה בתהליך אינם מופיעים בדרך כלל, ולכן התפתחות אינה מתרחשת.
לפיכך, זרז מתוכנת, והתוכנית מתוכננת עבור מכלול השכל/גוף/רוח בהתאמה לצרכיו הייחודיים. לכן רצוי כי מכלול שכל/גוף/רוח יהיה מודע וקשוב לקול הזרז החוויתי שלו, ושידלה ממנו את אשר הוא התגלגל על מנת לדלות.
אם כך נראה שלאלו שבדרך החיובית, בניגוד לאלו שבדרך השלילית, תהיה את המטרה ההופכית בדיוק בשלושת הקרניים הראשונות; האדומה, הכתומה והצהובה. כל דרך תנסה להשתמש בקרניים באופנים הפוכים בדיוק. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון חלקית, ואף במידה רבה. ישנה אנרגיה בכל אחד מן המרכזים הנדרשת על מנת להחזיק את מכלול השכל/גוף/רוח, אשר הוא הכלי המשמש לחוויה, במבנה ובהרכב נכונים. הן הישויות השליליות והן החיוביות מיטיבות לעשות כאשר הן מקצות חלק קטן זה של כל מרכז לשימור שלמות מכלול השכל/גוף/רוח. לאחר נקודה זו, עם זאת, נכון הדבר כי הישות השלילית תשתמש בשלושת המרכזים הנמוכים יותר לנפרדות מאחרים ולשליטה בהם—באמצעים מיניים, בעמידה תקיפה על שלה, ודרך פעולה במסגרות החברתיות שלכם.
מנגד, הישות בעלת הנטיה החיובית תמיר אנרגיית קרן-אדומה מינית חזקה להעברות אנרגיה של הקרן-הירוקה ולקרינה בקרן הכחולה ובאינדיגו, ובאופן דומה תמיר את הזהות העצמית ואת מקומה בחברה למצבי העברת אנרגיה בהן הישות עשויה להתמזג עם אחרים ולשרת אותם, ואז, לבסוף, להקרין אל אחרים מבלי לצפות לשום העברה בתמורה.
האם תוכל לתאר את האנרגיה הנכנסת אל אחד ממרכזי האנרגיה הללו? האם תוכל לתאר את מסלולה מהמקור שלה, את צורתה, ואת השפעתה? איני יודע אם זה אפשרי, אבל האם תוכל לעשות זאת?
רא
אני רא. זה אפשרי חלקית.
האם תעשה זאת בבקשה?
רא
מקור כל אנרגיה הוא בפעולת הרצון החופשי על אהבה. טבעה של כל אנרגיה הוא אור. אופן כניסתה אל תוך מכלול השכל/גוף/רוח הוא כפול.
ראשית, ישנו את האור הפנימי אשר הוא הפּוֹלָארִיס של העצמי, הכוכב המנחה. זוהי הזכות המוּלדת וטבען האמיתי של כל הישויות. אנרגיה זו שוכנת בפנים.
נקודת הכניסה השנייה היא הקוטב הנגדי של כוכב הצפון, הבה נאמר, וניתן לראותה, אם תרצו להשתמש בגוף הפיזי כמקבילה לשדה המגנטי, כמגיעה מהאדמה דרך כפות הרגליים, ודרך הנקודה התחתונה של עמוד השדרה.
נקודת כניסה זו של אנרגיית האור האוניברסלית היא בלתי-מובחנת, עד אשר היא מתחילה את תהליך הסינון שלה דרך מרכזי האנרגיה. דרישותיו של כל מרכז, והיעילות שבה למד האינדיבידואל להתחבר אל האור הפנימי, הם הקובעים את טבע שימוש הישות בזרימות-פנימה הללו.
האם זרז חוויתי נע לאורך אותו מסלול? ייתכן וזו שאלה טיפשית.
רא
אני רא. זו אינה שאלה חסרת-תכלית, משום שהזרזים והדרישות, או החריגות, של מרכזי האנרגיה, הם שני מושגים השזורים זה בזה בצמידות, כשני גדילי חבל.
אם כן, הזכרת במפגש קודם שהזרז החוויתי נחווה תחילה על ידי הקוטב הדרומי ונבחן ביחסו להישרדות וכדומה. זו הסיבה ששאלתי את השאלה, ואני—האם תוכל להרחיב על מושג זה?
רא
אני רא. התייחסנו לתהליך הסינון שדרכו האנרגיות הנכנסות נמשכות מעלה בהתאם לחריגות של כל מרכז אנרגיה ולכח הרצון, או הכמיהה, הנובעים מהמודעות לאור הפנימי. אם ברצונך שנהיה ספציפיים יותר, אנא שאל באופן ספציפי.
אומר את האמירה הבאה, אשר עלולה להיות בעלת חריגה מסוימת, ואתן לך לתקן אותה. יש לנו את סך כל האנרגיה, הנכנסת דרך כפות הרגליים ובסיס עמוד השדרה, שמכלול שכל/גוף/רוח יקבל בצורה של מה שאנו מכנים אור. כל מרכז אנרגיה, מהאדום עד לסגול, מסנן ומשתמש בחלק מאנרגיה זו כאשר היא פוגשת בו. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון ברובו. החריגים הם כלהלן: כניסת האנרגיה מסתיימת באינדיגו. הקרן הסגולה היא מדחום, או מדד, של השלם.
כאשר אנרגיה זו נספגת על ידי מרכזי האנרגיה, בשלב מסוים היא לא רק נספגת אל תוך הישות, אלא גם קורנת כלפי חוץ דרך מרכזי האנרגיה. אני סבור כי זה מתחיל במרכז הכחול ו… ומתרחש גם באינדיגו ובסגול? האם זה נכון?
רא
אני רא. ראשית, נציין כי טרם סיימנו לענות על השאלה הקודמת ולכן נוכל לענות על שתיהן בחלקן בכך שנאמר כי בישות המופעלת במלואה, מנוצל רק אותו חלק קטן של אור הזורם-פנימה הנדרש על מנת לכוון את מרכז האנרגיה; שאריתו הגדולה נותרת חופשית להיות מתועלת ולהימשך מעלה.
כדי להשיב באופן מלא יותר על שאלתך השניה, נוכל לומר שנכון הדבר כי קרינה ללא הצורך בתגובה מתחילה בקרן הכחולה; אולם לקרן הירוקה, בהיותה קרן המעבר הגדולה, יש לתת את מלוא השיקול הזהיר, שכן עד אשר נחוו העברות אנרגיה מכל הסוגים והושגה בהן מידה רבה של שליטה, תהיינה חסימות בקרינת הקרן הכחולה ובקרינת קרן האינדיגו.
שוב, נביעת הקרן הסגולה היא, בהקשר זה, משאב שממנו, דרך קרן האינדיגו, ניתן ליצור קשר עם האינסוף האינטליגנטי. הקרינה הנובעת ממנה לא תהיה קרינת הקרן הסגולה, אלא של הקרן הירוקה, הכחולה או האינדיגו, בהתאם לטבעו של סוג האינטליגנציה שהאינסוף הביא לידי ביטוי כאנרגיה מובחנת.
במקרה זה, הקרינה מסוג הקרן-הירוקה היא הריפוי; הקרינה מסוג הקרן-הכחולה היא התקשורת וההשראה; והקרינה מסוג קרן-האינדיגו היא אותה אנרגיה של התלמיד המיומן שמקומה באמונה.
מה אם מכלול שכל/גוף/רוח חש תחושה במרכז האינדיגו במהלך מדיטציה? מה הוא חש?
רא
אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה במפגש זה.
מי שחש בהפעלה זו, חווה זרימות-פנימה במרכז אנרגיה זה המיועדות לשמש או לשם שחרור החסימות ממרכז זה, או לשם כוונונו כך שיתאם להרמוניוֹת של מרכזי האנרגיה האחרים, או להפעלת השער אל האינסוף האינטליגנטי.
לא נוכל להיות ספציפיים, מאחר שכל אחד משלושת אופני הפעולה הללו נחווה על ידי הישות החשה בחריגת מכלול-פיזי זו.
האם יש שאלה קצרה לפני שנעזוב כלי זו?
אשאל רק אם יש משהו שבאפשרותנו לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או על מנת לשפר את התקשור?
רא
אני רא. אנא היו מודעים לצורך בתמיכה בצווארה של הכלי. הכל כשורה.
אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.