אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

האם תוכל לתת לי חיווי לגבי מצבה של הכלי?

אני רא. האנרגיות החיוניות מרוקנות במידת מה בזמן זה אך לא באופן חמור. רמת האנרגיה הפיזית נמוכה ביותר. פרט לכך, המצב הוא כפי שצוין בעבר.

האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות, תוך שמירה על גבולות החריגה הראשונה, כדי לבקש סיוע מהקונפדרציה על מנת להקל על הבעיות הפיזיות של הכלי?

אני רא. לא.

האם תוכל לומר לי מהי השיטה ההולמת ביותר לניסיון להקל על הבעיות הפיזיות של הכלי?

אני רא. החומר הבסיסי כוסה בעבר באשר להזנתה של כלי זו. אנו מסכמים: ההתעמלות בהתאם ליכולת, מבלי לחרוג מן הפרמטרים המתאימים, התזונה, האינטראקציה החברתית עם בני לוויה, הפעילות המינית בקרן-הירוקה ומעלה, ובאופן כללי, שיתוף החריגות של החוויות האינדיבידואליות של קבוצה זו באופן מועיל ואוהב.

דברים אלה מבוצעים במה שאנו מחשיבים כהרמוניה רבה, בהינתן הדחיסות שבה אתם רוקדים. תשומת הלב והפעילויות הספציפיות, שבאמצעותן יכולים בעלי חריגות מכלול-פיזי להקל על חריגות אלה, ידועות לכלי זו.

לבסוף, מוטב לכלי זו להמשיך בתרגולים שהחלה בהם לאחרונה.

מהם תרגולים אלה?

אני רא. תרגולים אלה נוגעים לתרגילים שקווי המתאר שלהם הותוו על ידינו בעבר. אנו יכולים לומר שמגוון החוויות שישות זו מבקשת הוא מועיל, כפי שאמרנו בעבר, אך ככל שכלי זו עובדת בתרגולים אלה החריגה נראית פחות הכרחית.

הייתי רוצה לחקור את מנגנון הריפוי באמצעות המרפא המגובש כקריסטל. אני עומד להצהיר הצהרה, ואעריך זאת אם תתקן את חשיבתי.

נראה לי שברגע שהמרפא הפך למאוזן כהלכה ונטול חסימות ביחס למרכזי האנרגיה, קיימת עבורו אפשרות לפעול באופן כלשהו כאוסף וממקד של אור, באותו אופן, או באופן אנלוגי לדרך שבה פירמידה פועלת, כשהוא לוקח או אוסף אור דרך יד שמאל ופולט אותו דרך יד ימין. זה אז, באופן כלשהו, חודר את המעטפת של הצ’אקרה הראשונה והשביעית, מעטפת הרטט, תוכל לומר, של הגוף, ומאפשר את היישור-מחדש של מרכזי האנרגיה של הישות המיועדת להירפא.

אני בטוח למדי שאינני מדויק לגמרי בעניין זה וייתכן שאף טועה במידה ניכרת. האם תוכל לערוך מחדש את חשיבתי כך שתהיה הגיונית?

אני רא. אתה צודק בהנחתך שהמרפא המגובש כקריסטל הוא אנלוגי לפעולה הפירמידלית של מיקום חדר המלך. ישנן כמה התאמות שאנו עשויים להציע.

ראשית, האנרגיה שבשימוש מובאת אל מכלול השדה של המרפא על ידי היד המושטת, המשמשת במובן מקוטב. עם זאת, אנרגיה זו נעה במחזוריות דרך נקודות האנרגיה השונות אל בסיס עמוד השדרה ובמידה מסוימת אל כפות הרגליים; וכך היא עוברת דרך מרכזי האנרגיה העיקריים של המרפא, מסתלסלת דרך כפות הרגליים, פונה במרכז האנרגיה האדום לכיוון ספירלה במרכז האנרגיה הצהוב, ועוברת דרך מרכז האנרגיה הירוק במיקרוקוסמוס של תצורת אנרגיית הפראנה של חדר המלך. דבר זה אז ממשיך לספירלה השלישית דרך מרכז האנרגיה הכחול ונשלח משם דרך השער חזרה אל האינסוף האינטליגנטי.

מן המרכז הירוק נעה הפראנה המרפאת אל יד ימין המרפאה והמקוטבת, ומשם אל זה שמיועד לריפוי.

נוכל לציין שיש כאלה המשתמשים בתצורת הקרן-הצהובה כדי להעביר אנרגיה, וניתן לעשות זאת, אך ההשפעות מוטלות בספק — ובנוגע למערכת היחסים בין המרפא, אנרגיית הריפוי, והמחפש, הן מוטלות בספק עקב הנטייה של המחפש להמשיך ולהזדקק להעברות אנרגיה כאלה ללא התרחשותו של ריפוי אמיתי בהיעדר המרפא, עקב היעדר חדירה של מעטפת השריון שעליה דיברת.

כעת, נווד שמוצאו מן הדחיסות-החמישית או השישית יכול לנסות ריפוי כזה ויהיו לו תוצאות מועטות אם בכלל. הדבר מצביע בפניי על כך שקיימת פונקציה כלשהי של הגוף המופעל, מאחר ש— האם תוכל לומר לי מה איבד הנווד, ומדוע הכרחי עבורו להשיג מחדש איזונים ויכולות מסוימים כדי לשכלל את יכולת הריפוי שלו?

אני רא. תוכל לראות את הנווד כפעוט המנסה להגות את מכלולי הצליל של בני עמכם. הזיכרון של היכולת לתקשר נמצא במכלול השכל הלא מפותח של הפעוט, אך היכולת לתרגל או להגשים זאת, הנקראת דיבור, אינה מגיעה באופן מיידי עקב המגבלות של מכלול השכל/גוף/רוח אשר הוא בחר להיות חלק ממנו בחוויה זו.

כך הוא הדבר עם הנווד אשר, בזוכרו את הקלות שבה ניתן לבצע התאמות בדחיסות הבית, עדיין, לאחר שנכנס לדחיסות-השלישית, אינו יכול לבטא את אותו זיכרון הזה עקב המגבלות של החוויה שנבחרה. הסיכויים של נווד להיות מסוגל לרפא בדחיסות-השלישית גדולים יותר מאלה של בני דחיסות זו, רק מאחר שהרצון לשרת עשוי להיות חזק יותר ושיטת שירות זו נבחרה.

מה לגבי אלה בעלי הכפול1 — לא הנוודים — אלא הישויות שנאספו והישויות בעלות גוף בהפעלה כפולה של דחיסות-שלישית ורביעית? האם הם מסוגלים לרפא תוך שימוש בטכניקות שדנו בהן?

אני רא. במקרים רבים כך הדבר, אך כמתחילים בדחיסות-הרביעית, ייתכן שהרצון לא יהיה נוכח.

אני מניח, אם כן, שיש לנו נווד בעל הרצון, המנסה ללמוד את טכניקות הריפוי, בעודו, הבה נאמר, לכוד בדחיסות-השלישית. נראה לי אם כן שהוא עוסק בעיקר באיזון ובהסרת חסימות של מרכזי האנרגיה. האם אני צודק בהנחה זו?

אני רא. זה נכון. רק במידה שהמרפא הפך למאוזן הוא יכול להיות ערוץ לאיזון של עצמי-אחר. הריפוי מתורגל תחילה על העצמי, אם נוכל לומר זאת בדרך אחרת.

כעת, כשהמרפא ניגש אל עצמי-אחר על מנת לבצע את הריפוי, יש לנו מצב שבו העצמי-האחר, באמצעות תכנות של זרז, יתכן שיצר מצב הנראה כמצב הזקוק לריפוי. מהו המצב, ומהן ההשלכות של המרפא הפועל על מצב של זרז מתוכנת על מנת להביא לריפוי?

האם אני צודק בהנחה שבביצוע ריפוי זה, הזרז המתוכנת מועיל עבור זה שמיועד לריפוי, בכך שזה שמיועד לריפוי הופך אז למודע למה שהוא רצה להיות מודע אליו בעת תכנות הזרז? האם זה נכון?

אני רא. לא ניתן לומר שחשיבתך אינה נכונה לחלוטין, אך היא מראה נוקשות שאינה ניכרת בזרימת השימוש החוויתי בזרז.

תפקידו של המרפא הוא להציע הזדמנות ליישור-מחדש, או לסייע ביישור-מחדש, של מרכזי אנרגיה או של קשר כלשהו בין האנרגיות של השכל והגוף, הרוח והשכל, או הרוח והגוף. האחרון הוא נדיר ביותר.

למחפש תהיה אז את ההזדמנות ההדדית לקבל מבט חדשני על העצמי, סידור שונה של דפוסי זרימות פנימה של אנרגיה. אם הישות, בכל רמה שהיא, חפצה להישאר בתצורת החריגה הנראית כזקוקה לריפוי, היא תעשה כך. אם, לעומת זאת, המחפש בוחר בתצורה החדשנית, הדבר נעשה באמצעות רצון חופשי.

קושי גדול אחד הקיים בצורות אחרות של העברת אנרגיה הוא שהן אינן עוברות דרך תהליך הרצון החופשי, מכיוון שתהליך זה אינו טבעי לקרן הצהובה

מהו ההבדל, מבחינה פילוסופית, בין מכלול שכל/גוף/רוח המרפא את עצמו באמצעות תצורה, הבה נאמר, מנטלית, לבין ריפויו על ידי מרפא?

אני רא. יש לך תפיסה שגויה. המרפא אינו מרפא. המרפא שהתגבש כקריסטל הוא ערוץ לאנרגיה אינטליגנטית המציעה הזדמנות לישות, כדי שהיא תוכל לרפא את עצמה.

באף מקרה אין תיאור אחר של ריפוי. לפיכך, אין כל הבדל כל עוד המרפא לעולם אינו ניגש לאדם שבקשתו לעזרה לא הגיעה אליו מראש. דבר זה נכון גם לגבי המרפאים הקונבנציונליים יותר של תרבותכם, ואילו מרפאים אלו היו רק יכולים להבין באופן מלא שהם אחראים רק על הצעת ההזדמנות לריפוי, ולא על הריפוי, רבות מישויות אלו היו חשות עומס עצום של אחריות שנתפסה באופן שגוי, נופל מהן.

אם כן, בחיפוש אחר ריפוי, מכלול שכל/גוף/רוח יחפש במקרים מסוימים מקור של אנרגיית אור שנאספה ומוקדה. מקור זה יכול להיות מכלול שכל/גוף/רוח אחר שהתגבש כקריסטל במידה מספקת למטרה זו, או צורת הפירמידה, או אולי משהו אחר. האם זה נכון?

אני רא. אלה הן כמה מן הדרכים שבהן ישות יכולה לחפש ריפוי. כן.

האם תוכל לומר לי מהן הדרכים האחרות שבהן הישות יכולה לחפש ריפוי?

אני רא. ייתכן שהמרפא הגדול ביותר נמצא בתוך העצמי, וניתן להתחבר אליו באמצעות מדיטציה מתמשכת, כפי שהצענו.

הצורות הרבות של ריפוי הזמינות לבני עמכם — לכל אחת מהן יש סגולה והיא עשויה להיחשב כמתאימה על ידי כל מחפש החפץ לשנות את החריגות של המכלול-הפיזי או קשר כלשהו בין החלקים השונים של מכלול השכל/גוף/רוח באמצעותה.

צפיתי בפעילויות רבות הידועות כניתוח נפשי באזור איי הפיליפינים. הנחתי הייתה שמרפאים אלה מספקים את מה שהייתי מכנה עזר הדרכה, או דרך ליצירת תצורה-מחדש של שכל המטופל המיועד לריפוי, כאשר המטופל הנאיבי יחסית צופה בפעולת המרפא בראותו את הדם שמתממש וכו׳, ואז הוא עורך תצורה-מחדש של שורשי השכל להאמין, ניתן לומר, שהריפוי בוצע, ולפיכך הוא מרפא את עצמו. האם הניתוח הזה שערכתי נכון?

אני רא. זה נכון. נוכל לדבר מעט מעבר לכך על סוג זה של הזדמנות.

ישנם זמנים שבהם המצב הלקוי שיש לשנות הוא ללא עניין רגשי, שכלי או רוחני עבור הישות, והוא אך ורק מה שקרה, ייתכן בשל סידור גנטי מקרי. במקרים אלה, מה שנראה כאילו חדל להתקיים בצורה חומרית ימשיך להתקיים ללא צורה חומרית, וכל צופה יוכל להבחין בו ככזה.

המצב-הלקוי שיש לו מטען רגשי, שכלי, או רוחני, סביר שלא יישאר מפורק-חומרית במובן של הצגת נקודת ההתייחסות האובייקטיבית לצופה. עם זאת, אם ההזדמנות נוצלה על ידי המחפש, המצב הלקוי לכאורה של המכלול-הפיזי יהיה בסתירה לבריאות בפועל, כפי שאתה מכנה חריגה זו, של המחפש; והיעדר חוויית החריגות אשר נקודת ההתייחסות האובייקטיבית הייתה מציעה עדיין תְּקֵפָה.

לדוגמה, בכלי זו, הסרת שלוש ציסטות קטנות הייתה הסרת חומר שאין בו עניין לישות. וכך גידולים אלה נשארו מפורקים-חומרית לאחר החוויה של מה שמכונה ניתוח נפשי.

בניתוח נפשי אחר, לכליות של כלי זו הוצעה בקפידה תצורה חדשה של הוויה, אשר היישות אימצה. עם זאת, לחלק מסוים זה של מכלול השכל/גוף/רוח הייתה כמות גדולה של מטען רגשי, שכלי, ורוחני, בשל כך שתפקוד בעל חריגה זה היה הגורם למחלה גדולה, בתצורה מסוימת של אירועים, אשר הגיעה לשיאה בהחלטתה המודעת של ישות זו להיות לשירות. לפיכך, כל סריקה אובייקטיבית של מכלול הכליות של ישות זו תצביע על ההיבט הקיצוני למדי של תפקוד-לקוי שהוא הראה לפני חוויית הניתוח הנפשי, כפי שאתה מכנה זאת.

המפתח אינו בהמשך הפירוק-החומרי של החריגה לעיני המתבונן, אלא הוא שוכן בבחירת התצורה שזה עתה התגשמה, הקיימת בזמן/מרחב.

האם תוכל להסביר את ההערה האחרונה הזו על התצורה בזמן/מרחב?

אני רא. הריפוי נעשה בחלק הזמן/מרחב של מכלול השכל/גוף/רוח, מאומץ על ידי הגוף יוצר-הצורה, או האתרי, ואז ניתן לאשליה הפיזית של המרחב/זמן לשימוש במכלול השכל/גוף/רוח המופעל בקרן-הצהובה. אימוץ התצורה אשר אתם מכנים בריאות על ידי הגוף האתרי בזמן/מרחב הוא המפתח למה שאתם מכנים בריאות, ולא אירוע כלשהו המתרחש במרחב/זמן.

בתהליך זה אתם יכולים לראות את ההיבט הרב-מימדי של מה שאתם מכנים רצון, שכן זהו הרצון, החיפוש, התשוקה של הישות, אשר גורמים לגוף האינדיגו להשתמש בתצורה החדשה ולעצב מחדש את הגוף הקיים במרחב/זמן. זה נעשה בְּרֶגַע, וניתן לומר שזה פועל ללא קשר לזמן.

נוכל לציין שבריפוי של ילדים צעירים מאוד יש לעיתים קרובות ריפוי לכאורה על ידי המרפא שבו לישות הצעירה אין חלק. זה לעולם אינו כך, מאחר שמכלול השכל/גוף/רוח בזמן/מרחב מסוגל תמיד לחולל ברצונו את החריגות שהוא בוחר לחוויה, ללא קשר לגיל לכאורה, כפי שאתם מכנים זאת, של הישות.

האם התשוקה והרצון הללו הפועלים אל תוך חלק הזמן/מרחב הם פונקציה רק של הישות הנרפאת, או שהם גם פונקציה של המרפא, המרפא שהתגבש כקריסטל?

אני רא. ברשותך ננצל הזדמנות זו לומר שזוהי פעילותו של הבורא. במענה ספציפי לשאלתך, למרפא שהתגבש כקריסטל אין רצון. הוא מציע הזדמנות ללא היקשרות לתוצאה, מאחר שהוא מודע לכך שהכל אחד, ושהבורא מכיר את עצמו.

אם כן, הרצון להירפא חייב להיות חזק בתוך מכלול השכל/גוף/רוח המבקש ריפוי, על מנת שהריפוי יתרחש? האם זה נכון?

אני רא. דבר זה נכון ברמה כזו או אחרת. ישות עשויה שלא לבקש ריפוי באופן מודע, ועם זאת להיות מודעת באופן תת-מודע לצורך לחוות את מערך החריגות החדש הנובע מהריפוי. באופן דומה, ישות יכולה לרצות מאוד בריפוי באופן מודע, אך בתוך ההוויה, ברמה כלשהי, למצוא סיבה כלשהי שלפיה תצורות מסוימות הנראות בעלות חריגה רבה למדי הן, למעשה, ברמה זו, נחשבות כהולמות.

אני מניח שהסיבה אני מניח שהסיבה לראיית החריגות כהולמות תהיה שחריגות אלו יסייעו לישות להשיג את מטרתה הסופית, שהיא תנועה לאורך נתיב האבולוציה בקוטביות הרצויה. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון.

אם כן, במקרה של ישות אשר הופכת מודעת לקוטביות שלה ביחס לשירות לאחרים, היא עשויה למצוא עצמה במצב פרדוקסלי במקרה שבו היא אינה מסוגלת לשרת באופן מלא בשל חריגות שנבחרו על מנת להגיע להבנה הזו אשר אליה הגיעה. בנקודה זו נראה שהישות המודעת למנגנון, יכולה, באמצעות מדיטציה, להבין את התצורה השכלית הנחוצה להקלת החריגה הפיזית, כך שתוכל להיות בשירות רב יותר לאחרים בצומת מסוים זה. האם אני צודק בחשיבה זו?

אני רא. אתה צודק, אם כי אנו עשויים לציין שלעיתים קרובות יש סיבות מורכבות לתכנות של דפוס מכלול-פיזי בעל חריגה. בכל מקרה, מדיטציה היא תמיד כלי עזר בהכרת העצמי.

האם תנוחה אנכית של עמוד השדרה מועילה או מסייעת בתהליך המדיטטיבי?

אני רא. היא מסייעת במידת מה.

יש לי שאלה כתובה, בעצם שתיים. הראשונה היא, האם תוכל למנות את הקטבים בתוך הגוף הקשורים לאיזון מרכזי האנרגיה של הגופים השונים של הישות הבלתי-ממומשת?

אני רא. בשאלה זו טמונה כמות גדולה של מחשבה, אשר אנו מעריכים. ייתכן שהשאלה עצמה עשויה לשמש כעזר למדיטציות על נושא ספציפי זה. כל עצמי בלתי-ממומש הוא ייחודי. הקטבים הבסיסיים קשורים לשיעורי הרטט המאוזנים והיחסים בין שלושת מרכזי האנרגיה הראשונים, ובמידה פחותה, לכל אחד ממרכזי האנרגיה האחרים.

האם נוכל לענות באופן ספציפי יותר?

יתכן שבמפגש הבא נרחיב על כך.

הייתי רוצה לשאול את השאלה השנייה. מהם המבנה והתוכן של השכל הארכיטיפי, וכיצד פועל השכל הארכיטיפי כדי ליידע את האינטואיציה והשכל המודע של מכלול שכל/גוף/רוח אינדיבידואלי?

אני רא. עליך להבין שהצענו לכם את המושגים הללו כדי שתוכלו לצמוח בידיעתכם את העצמי, באמצעות בחינתם. אנו נעדיף, במיוחד עבור שאלה אחרונה זו, להקשיב לתובנות על נושא זה אשר התלמיד של התרגילים הללו עשוי להעלות, ואז להציע נתיבים נוספים לעידון שאלות אלה. אנו חשים שאנו עשויים להיות לעזר רב יותר בדרך זו.

ציינת שספירלה ממריצה נפלטת מקודקודה של כל פירמידה, ושניתן להפיק תועלת מהצבתה תחת הראש למשך תקופה של שלושים דקות או פחות. האם תוכל לומר לי כיצד ספירלה שלישית זו מסייעת, ואיזה סיוע היא מעניקה לישות המקבלת אותה?

אני רא. ישנם חומרים שאתם עשויים לבלוע אשר גורמים לכלי הפיזי לחוות חריגות כלפי עלייה באנרגיה. חומרים אלה הם גולמיים, פועלים באופן גס למדי על מכלול הגוף, תוך הגברת זרימת האדרנלין.

הרטט המוצע על ידי הספירלה הממריצה של הפירמידה הוא כזה שכל תא, הן במרחב/זמן והן בזמן/מרחב, נטען כאילו הוא מחובר לחשמל שלכם. חדות השכל, האנרגיה הפיזית והמינית של הגוף, וההתכווננות של רצונה של הרוח — כולם זוכים למגע מהשפעה ממריצה זו. ניתן להשתמש בה בכל אחת מן הדרכים הללו.

ניתן לטעון סוללה טעינת-יתר, וזו הסיבה שאנו מזהירים את כל אלה המשתמשים באנרגיות פירמידליות כאלה להסיר את הפירמידה לאחר שהתקבלה טעינה.

האם יש חומר טוב ביותר, או גודל אופטימלי, לפירמידה הקטנה שאמורה להיות תחת הראש?

אני רא. בהינתן שהפרופורציות הן כאלה המפתחות את הספירלות בפירמידת גיזה, הגודל המתאים ביותר לשימוש תחת הראש הוא גובה כולל קטן מספיק על מנת להפוך את הנחתה תחת כרית הראש לדבר נוח.

אין חומר טוב ביותר?

אני רא. ישנם חומרים טובים יותר, אשר במערכת הסחר שלכם, הם יקרים למדי. הם אינם טובים בהרבה מן החומרים שציינו בעבר2 החומרים הלא-נכונים היחידים הם המתכות הבסיסיות יותר.

כעת, ציינת את הבעיות עם הפעולה בחדר המלך של הפירמידה מסוג גיזה. אני מניח שאם נשתמש באותה תצורה גיאומטרית המשמשת בפירמידת גיזה, זה יהיה בסדר גמור עבור הפירמידה המונחת מתחת לראש, מאחר שלא נשתמש בקרינות של חדר המלך אלא רק בספירלה השלישית מהקודקוד. ואני שואל גם, האם יהיה טוב יותר להשתמש בזווית קודקוד של 60° מאשר בזווית הקודקוד הגדולה יותר? האם זה יספק מקור אנרגיה טוב יותר?

אני רא. עבור אנרגיה דרך זווית הקודקוד, פירמידת גיזה מציעה מודל מצוין. רק הֱיוּ בטוחים שהפירמידה קטנה כל כך עד שאין ישות הקטנה מספיק בכדי לזחול לתוכה.

אני מניח שאנרגיה זו, אם כן, אנרגיית האור הספירלי הזו, נספגת באופן כלשהו על ידי שדה האנרגיה של הגוף. האם זה קשור באופן כלשהו למרכז האנרגיה האינדיגו? האם אני צודק בניחוש זה?

אני רא. זה אינו נכון. המאפיינים של אנרגיה זו הם כאלה המאפשרים לה לנוע בתוך שדה המכלול הפיזי ולהקרין על כל תא בגוף המרחב/זמן, ובעוד דבר זה נעשה, גם להקרין על המקבילה שלו בזמן/מרחב, אשר מיושרת באופן הדוק עם גוף הקרן-הצהובה של המרחב/זמן. זוהי אינה פונקציה של הגוף האתרי או של רצון חופשי. זוהי קרינה הדומה מאוד לקרני השמש שלכם. לפיכך יש להשתמש בה בזהירות.

כמה יישומים של שלושים דקות או פחות במהלך תקופה יומית יהיו מתאימים?

אני רא. ברוב המקרים, לא יותר מאחד. בכמה מקרים, במיוחד כאשר האנרגיה תשמש לעבודה רוחנית, ייתכן שניסוי עם שתי תקופות קצרות יותר יהיה אפשרי, אך כל תחושה של עייפות פתאומית תהווה סימן ודאי לכך שהישות קיבלה הקרנת יתר.

האם אנרגיה זו יכולה לסייע באופן כלשהו בכל הנוגע לריפוי חריגות פיזיות?

אני רא. אין יישום לריפוי ישיר תוך שימוש באנרגיה זו, אם כי אם משתמשים בה בשילוב עם מדיטציה, היא עשויה להציע לאחוז מסוים של ישויות סיוע כלשהו במדיטציה. ברוב המקרים היא מסייעת ביותר בהקלת עייפות ובהמרצת פעילות פיזית או מינית.

בְּמַעֲבָר מדחיסות-שלישית לדחיסות-רביעית יש לנו שתי אפשרויות אחרות מלבד הסוג שאנו חווים כעת. יש לנו את האפשרות של אסיף מקוטב חיובית לחלוטין, ואת האפשרות של אסיף מקוטב שלילית לחלוטין, אשר, אני מבין, התרחשו במקומות אחרים ביקום פעמים רבות. כאשר יש אסיף מקוטב שלילית לחלוטין, כאשר פלנטה שלמה, כלומר, התקטבה שלילית ועושה את המעבר מדחיסות-שלישית לדחיסות-רביעית, האם הפלנטה חווה את חריגת המחלה אשר פלנטה זו חווה כעת לפני המעבר?

אני רא. אתה חד תפיסה. האסיף השלילי הוא של חוסר הרמוניה עז, והפלנטה תבטא זאת.

לפלנטה יש קבוצה מסוימת של תנאים לפני המעבר לדחיסות-הרביעית, כלומר בדחיסות-שלישית מאוחרת, ואז התנאים שונים בדחיסות-רביעית מוקדמת. האם תוכל לתת לי דוגמה של פלנטה מקוטבת שלילית והתנאים בדחיסות-שלישית מאוחרת ובדחיסות-רביעית מוקדמת, כך שאוכל לראות כיצד הם משתנים?

אני רא. הרטטים מדחיסות-שלישית לרביעית משתנים בפלנטה בעלת נטייה שלילית בדיוק כפי שהם משתנים בפלנטה בעלת נטייה חיובית. עם דחיסות-רביעית שלילית מגיעות יכולות ואפשרויות רבות, אשר אתם מכירים. הדחיסות-הרביעית דחוסה יותר, וקשה הרבה יותר להסתיר את הרטטים האמיתיים של מכלול השכל/גוף/רוח. הדבר מאפשר לבני דחיסות-רביעית שליליים, כמו גם לחיוביים, את הסיכוי ליצור מכלולי זיכרון חברתי. הדבר מאפשר לישויות בעלות נטייה שלילית את ההזדמנות לקבוצה שונה של פרמטרים אשר שבאמצעותם יוכלו להפגין את כוחן על אחרים ולהיות בשירות לעצמי. התנאים זהים ככל שהדבר נוגע לרטטים.

הייתי מודאג מכמות החריגות הפיזיות, המחלות ודברים מסוג זה, בדחיסות-שלישית שלילית ממש לפני האסיף, ובדחיסות-רביעית שלילית ממש לאחר האסיף או במעבר. מהם תנאי הבעיות הפיזיות, המחלה וכן הלאה, בדחיסות-שלישית שלילית מאוחרת?

אני רא. כל חוויה פלנטרית היא ייחודית. הבעיות, הבה נאמר, של פעולות לוחמניות, הן בעלות סבירות גבוהה יותר להיות בעלות עניין דוחק עבור ישויות בדחיסות-שלישית שלילית מאוחרת, מאשר תגובות כדור הארץ לשליליות של השכל הפלנטרי, שכן לרוב באמצעות עמדות מלחמתיות כאלו בקנה מידה עולמי מושג הקיטוב השלילי הנחוץ.

כאשר הדחיסות-הרביעית מתרחשת, יש פלנטה חדשה ומערכת חדשה של כלי פיזי המבטאת עצמה בהדרגה, והפרמטרים של פעולות לוחמניות הופכים לאלו של מחשבה במקום של כלי נשק גשמיים.

אם כן, האם מחלה פיזית וחולי, כפי שאנו מכירים אותם בפלנטה זו, נפוצים למדי בפלנטה דחיסות-שלישית שלילית ממש לפני האסיף לדחיסות-רביעית שלילית?

אני רא. חריגות המכלול הפיזי אשר עליהן אתה מדבר הן בעלות סבירות נמוכה להימצא ככל שהדחיסות-הרביעית השלילית מתחילה להיות בחירה אפשרית של אסיף, וזאת בשל העניין הקיצוני בעצמי המאפיין את הישות הכשירה לאסיף בדחיסות-שלישית שלילית. טיפול רב בהרבה ניתן לגוף הפיזי, כמו גם מִשְׁמַעַת רבה במידה ניכרת המוצעת לעצמי מבחינה שכלית. זוהי נטייה של עניין-עצמי רב ושל משמעת-עצמית רבה.

עדיין יש מקרים של סוגי המחלה הקשורים לחריגות מכלול-השכל של רגשות שליליים, כגון כעס. עם זאת, בישות הכשירה לאסיף, סביר הרבה יותר שחריגות רגשיות אלה ישמשו כזרז לשם ביטוי הרסני, כלפי מושא הכעס.

אני מנסה להבין את האופן שבו מחלה וחריגות גופניות נוצרות ביחס לקוטביות, הן חיובית והן שלילית. נראה שהן נוצרות באופן כלשהו על מנת ליצור את הפיצול או את ההתקטבות, שיש להן פונקציה ביצירת ההתקטבות המקורית המתרחשת בדחיסות-השלישית. האם זה נכון?

אני רא. זה אינו מדויק לגמרי. חריגות של המכלול הגופני או השכלי הן אותן חריגות הנמצאות אצל ישויות הזקוקות לחוויות המסייעות בהתקטבות. התקטבויות אלה עשויות להיות אלה של ישויות שכבר בחרו את הנתיב או את ההתקטבות שבו יש ללכת.

ישנה סבירות גבוהה יותר עבור אינדיבידואלים בעלי אוריינטציה חיובית לחוות חריגות בתוך המכלול הפיזי, וזאת בשל היעדר עניין עצמי טוטאלי והדגש על שירות לאחרים.

יתרה מכך, בישות שאינה מקוטבת, זרז בעל אופי של חריגה פיזית ייווצר באופן אקראי. התוצאה המיוחלת היא, כפי שאתה אומר, הבחירה המקורית בקוטביות. לעיתים קרובות בחירה זו אינה מתבצעת, אך הזרז ממשיך להיווצר.

באינדיבידואל בעל נטייה שלילית, סביר יותר שהגוף הפיזי יטופל בקפדנות רבה יותר, ושהשכל יהיה ממושמע כנגד חריגות פיזיות.

פלנטה זו, עבורי, נראית כמה שהייתי מכנה בור-שופכין של חריגות. הדבר כולל את כל המחלות והתפקודים-הלקויים של הגוף הפיזי באופן כללי. נראה לי שבממוצע, פלנטה זו תהיה במקום גבוה מאוד מאוד ברשימה אילו רק היינו לוקחים את הכמות הכוללת של בעיות אלו. האם אני … האם הרגשתי נכונה בהנחה זו?

אני רא. נסקור חומר קודם3.

זרז מוצע ליישות. אם לא נעשה בו שימוש על ידי מכלול השכל, הוא אז יחלחל אל מכלול הגוף ויתממש בצורה כלשהי של חריגה פיזית. ככל שהשימוש בזרז יעיל יותר, כך תימצא פחות חריגה פיזית.

יש, במקרה של אלה אשר אתם מכנים נוודים, לא רק קושי מולד בהתמודדות עם תבניות הרטט של הדחיסות-השלישית, אלא גם זיכרון, מעומעם ככל שיהיה, שחריגות אלה אינן נחוצות או רגילות ברטט הבית.

אנו מכלילים-יתר על המידה כתמיד, מאחר שיש מקרים רבים של החלטות טרום-גלגול שתוצאתן היא מגבלות וחריגות פיזיות או שכליות, אך אנו חשים שאתה מתייחס אל שאלת החריגות הנפוצות לכיוון אומללות בצורה כזו או אחרת.

אכן, בכמה ספרות פלנטריות בדחיסות-השלישית, נעשה שימוש יעיל יותר בזרז. במקרה של הספרה הפלנטרית שלכם, יש שימוש לא יעיל רב בזרז, ולפיכך, חריגה פיזית רבה.

יש לנו מספיק אנרגיה זמינה לשאלה אחת בזמן זה.

אם כן, אשאל האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לשפר את התקשור?

אני רא. המשיכו כתמיד באהבה. הכל כשורה. אתם קפדניים.

אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.

  1. הערת המתרגם: לפי הבנתנו, דון התכוון לומר ״הגוף הכפול״ אבל הפסיק באמצע המשפט והשמיט את המילה ״גוף״. ↩

  2. הערת העורך: צוין בעבר במפגש 57.19 ובמפגש 58.14. ↩

  3. הערת העורך: כוסה במקור במפגש 61.7. ↩