אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
האם תוכל תחילה בבקשה לתת לי חיווי על מצבה של הכלי?
רא
אני רא. האנרגיות הפיזיות של כלי זו מרוקנות לחלוטין. השאר הוא כפי שצוין בעבר.
עם האנרגיות הפיזיות מרוקנות לחלוטין, האם עלי להמשיך עם המפגש? אינני בטוח בדיוק מה משמעות הדבר.
רא
אני רא. עומדת לרשותנו אנרגיה מועברת הנובעת מהשירות שהוצע על ידי שניים מקבוצה זו, ולפיכך אנו מסוגלים להמשיך. אלמלא אנרגיה מועברת זו, הכלי, שרצונה חזק, הייתה מרוקנת את האנרגיות החיוניות שלה על ידי גיוס בכוח הרצון של המשאבים הזמינים.
לפיכך, אם אין העברת אנרגיה, ואם הכלי נראית מרוקנת במידה שהיא כעת, מוטב להימנע מהשימוש בכלי. אם ישנה אנרגיה מועברת, ניתן לקבל שירות זה ללא פגיעה בחריגת האנרגיה החיונית הרגילה.
נוכל לציין שהאנרגיה הפיזית אזלה לא בשל החריגה כלפי כאב, אף כי זו גדולה במרחב/זמן זה, אלא בעיקר בשל ההשפעות המצטברות של חוויה מתמשכת של חריגה זו.
האם תמליץ על תקופת מנוחה ארוכה יותר בין סוף מפגש זה למפגש הבא? האם זה יעזור לכלי?
רא
אני רא. נציין, כתמיד, שקבוצת התמיכה תשגיח על הכלי בתשומת לב ותקבל את ההחלטה על סמך תצפית. אין ביכולתנו להמליץ באופן ספציפי על החלטה עתידית. נציין שהמלצתנו הקודמת על מפגש עבודה אחד בכל תקופה יומית לסירוגין לא לקחה בחשבון את שבריריות הכלי, ולפיכך נבקש את סליחתכם על הצעה זו.
בצומת זה החריגה שלנו היא לכיוון תזמון גמיש של מפגשי עבודה המבוסס, כפי שאמרנו, על החלטות קבוצת התמיכה ביחס לכלי. נציין שוב שישנו קו דק בין הטיפול בכלי לצורך שימוש מתמשך, שאנו מוצאים מקובל, לבין ההבנה הנאותה, אם תסלחו על כינוי שגוי זה, של הצורך של הקבוצה כולה לעבוד בשירות.
לפיכך, אם מצב הכלי הוא שולי באמת, בהחלט אפשרו למנוחה רבה יותר להתרחש בין מפגשי עבודה. עם זאת, אם ישנו רצון למפגש העבודה, והכלי מסוגלת לכך בכלל, לפי דעתכם הזהירה, זוהי, הבה נאמר, פעולה ראויה לשבח עבור קבוצה זו, לעבוד. איננו יכולים להיות מדויקים יותר, שכן תקשור זה הוא פונקציה של רצונכם החופשי.
הסיבה העיקרית לכם שראינו חשיבות בקיום מפגש זה היום שייתכן שלא אהיה בסביבה במשך זמן מה, והייתה לי שאלה דחופה לגבי מה שקרה ביום ראשון בלילה כאשר, ככל הנראה, הכלי החליקה למצב של טראנס במהלך אחד המפגשים הרגילים, והייתי רוצה לשאול אותך על כך. האם תוכל לתת לי מידע על מה שקרה?
רא
אני רא. נוכל.
אם כך, האם תספר לי מה קרה?
רא
אני רא. הנחינו כלי זו להימנע מלקרוא לנו אלא אם כן הדבר נמצא בתוך מערך זה של נסיבות מוגדרות. באירוע עליו אתה מדבר, כלי זו נשאלה שאלה הנוגעת למה שאתם מכנים החומר של רא. כלי זו סיפקה את הקול עבור אחינו ואחיותינו מדחיסות החוכמה הידועים לכם בשם לאטוויי (Latwii).
כלי זו חשבה לעצמה: “אינני יודעת את התשובה הזו. הלוואי והייתי מְתַקְשֶׁרֶת את רא.” מצאו את עצמם במצב שבו ניגשת אליהם הישות מאוריון, אשר מבקשת להיות לשירות בדרכה שלה. הכלי החלה להתכונן לקשר עם רא. לאטוויי ידעו שאם זה יושלם, לישות אוריון תהיה הזדמנות שלאטוויי רצו למנוע.
זהו מזל עבור כלי זו, ראשית, שלאטוויי הם מהדחיסות החמישית ומסוגלים להתמודד עם מכלול הרטט הספציפי שישות אוריון הביאה לכדי ביטוי; ושנית, שבאותו זמן היו בקבוצת התמיכה אלה ששלחו כמויות גדולות של תמיכה לכלי בנקודת הכרעה זו.
לפיכך מה שהתרחש הוא שאלה מלאטוויי מעולם לא הרפו מכלי זו, אם כי זה התקרב בצורה מסוכנת להפרת דרך הבלבול. הם המשיכו להחזיק בקשר שלהם עם מכלול השכל/גוף/רוח של הכלי ולייצר מידע דרכה אפילו כאשר הכלי החלה להחליק אל מחוץ לכלי הפיזי שלה.
פעולת התקשורת המתמשכת גרמה לכך שהישות לא הצליחה לתפוס את מכלול השכל/גוף/רוח של הכלי, ולאחר מידה קטנה בלבד של המרחב/זמן שלכם, לאטווי חילצו את הכלי, שהייתה כעת ממוזגת לחלוטין, והעניקו לה תקשורת מתמשכת כדי לייצב אותה במהלך המעבר חזרה אל אינטגרציה.
האם תוכל לומר לי מה היה תוכניתה של הישות בעלת הנטייה השלילית מהדחיסות-החמישית, וכיצד הייתה משיגה אותה, ומה היו התוצאות אם הייתה מצליחה?
רא
אני רא. התוכנית, שהיא מתמשכת, הייתה לקחת את מכלול השכל/גוף/רוח בעת שהיה מופרד ממעטפת הכלי הפיזי של הגוף-הצהוב, ואז למקם מכלול שכל/גוף/רוח זה בתוך החלקים השליליים של הזמן/מרחב שלכם. המעטפת הייתה הופכת אז לזו של ישות חסרת מודעות ונטולת הכרה, וניתן היה, הבה נאמר, לפעול עליה כדי לגרום לתפקוד לקוי שהיה מסתיים בתרדמת ואז במה שאתם מכנים מות הגוף.
בנקודה זו, לאני העליון של הכלי הייתה הבחירה להשאיר את מכלול השכל/גוף/רוח במר – אנו מתקנים – בזמן/מרחב שלילי, או לאפשר גלגול נשמות במרחב/זמן בעל חריגות רטט וקוטביות שוות ערך. לפיכך, ישות זו הייתה הופכת לישות מקוטבת שלילית ללא היתרון של קיטוב שלילי טבעי. היא הייתה מוצאת נתיב ארוך אל הבורא תחת נסיבות אלו, אם כי הנתיב היה בסופו של דבר מסתיים בטוב.
אם כן, אתה אומר שאם ישות שלילית זו מהדחיסות-החמישית מצליחה בניסיונותיה להעביר את מכלול השכל/גוף/רוח, כאשר אותו מכלול נמצא במה שאנו מכנים מצב טראנס, לזמן/מרחב בעל קיטוב שלילי, אז לאני העליון אין ברירה אלא לאפשר גלגול נשמות במרחב/זמן בעל קיטוב שלילי? האם זה נכון?
רא
אני רא. זה אינו נכון. האני העליון יכול לאפשר למכלול השכל/גוף/רוח להישאר בזמן/מרחב. עם זאת, אין זה סביר שהאני העליון יעשה כן ללא הגבלת זמן בשל החריגה שלו לכיוון האמונה שתפקיד מכלול השכל/גוף/רוח הוא לחוות וללמוד מעצמי-אחרים, ובכך לחוות את הבורא. מכלול שכל/גוף/רוח בעל קיטוב חיובי גבוה המוקף בחלקים שליליים של מרחב/זמן יחווה רק חשיכה, שכן, כמו המגנט, אין שם, הבה נאמר, דמיון. לפיכך נוצר מחסום באופן אוטומטי.
תן לי להיות בטוח שאני מבין אותך. האם החשיכה הזו נחווית במרחב/זמן שלילי, או בזמן/מרחב שלילי?
רא
אני רא. זמן/מרחב שלילי.
גלגול נשמות במרחב/זמן שלילי, אם כן, במצב כזה, יגרום לגלגול נשמות לאיזו רמת דחיסות עבור, הבה ניקח לדוגמה, הכלי?
רא
אני רא. התשובה לשאלה זו מפרה את החריגה הראשונה.
בסדר, לא ניקח את הכלי כדוגמה. הבה נניח שדבר זה נעשה לנווד מהדחיסות-השישית. אם תשובה זו מפרה את החריגה הראשונה, אל תענה. אך נניח שזה קרה לנווד מהדחיסות-השישית והוא נכנס לזמן/מרחב שלילי. האם זה יהיה זמן/מרחב שלילי של הדחיסות-השישית, והאם הוא יתגלגל לתוך מרחב/זמן שלילי של הדחיסות-השישית?
רא
אני רא. ההנחה שלך נכונה. עוצמת הקיטוב תותאם ככל האפשר. אצל חלק מהנוודים מהדחיסות-השישית החיובית, הקירוב לא יהיה שלם לחלוטין בשל המחסור בשדות אנרגיה של דחיסות-שישית שלילית בעלי עוצמה שוות ערך.
האם הסיבה לכך שדבר זה יכול היה להיעשות היא העובדה שמכלול השכל/גוף/רוח של הנווד שנלקח במה שאנו מכנים מצב טראנס, כשהוא משאיר מאחור את הפיזי של הדחיסות-השלישית, ובמצב זה הנווד אינו בעל היכולת המלאה להגן על עצמו מאגית? האם זה נכון?
רא
אני רא. במקרה של כלי זו, זה נכון. זה נכון גם כאשר זה מיושם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, על אותם כלים הפועלים בטראנס שלא חוו הכשרה מאגית באופן מודע בזמן/מרחב, הבה נאמר, בגלגול הנוכחי. הישויות בדחיסות שלכם המסוגלות להגנה מאגית במצב זה הן נדירות ביותר.
נראה לי שמאחר שאינני יכול לדמיין שום דבר… שום דבר גרוע יותר, הבה אומר, מתוצאה ספציפית זו, מלבד אולי ההתפרקות המוחלטת של מכלול השכל/גוף/רוח בשל פצצה גרעינית, שיהיה מומלץ מאוד לחפש את האימון וההגנה המאגיים עבור מצב זה. האם רא יוכל, והאם רא ירצה, להדריך בסוג זה של הגנה מאגית?
רא
אני רא. בקשה זו חורגת מגדר החריגה הראשונה. הישות המבקשת יכולת מאגית חייבת לעשות כן בדרך מסוימת. אנו יכולים לתת הנחיות בעלות אופי כללי. זאת כבר עשינו. הכלי החלה בתהליך של איזון העצמי. זהו תהליך ממושך.
לקחת ישות לפני שהיא מוכנה ולהציע לה את שרביט הכוח המאגי פירושו להפר באופן בלתי מאוזן. נוכל להציע בנוקשות מסוימת שהכלי לעולם לא תקרא לרא בשום אופן בזמן שאינה מוגנת על ידי התצורה הנוכחית בזמן זה.
דיברנו כמעט במדויק על החלק בספר אזמרלדה סוויטווטר שכתבנו העוסק בהסטת המיקום של מכלול השכל/גוף/רוח של ילדת החלל על ידי טרוסטריק (Trostrick). מה המשמעות של עבודה זו שעשינו ביחס לחיינו? זה מבלבל אותי כבר זמן מה כיצד זה משתלב. האם תוכל לומר לי זאת?
רא
אני רא. אנו סורקים כל אחד ומוצאים שנוכל לדבר.
האם תעשה זאת עכשיו בבקשה?
רא
אני רא. אנו מאשרים את הדברים הבאים שכבר, הבה נאמר, עלו כהנחה או כהשערה.
כאשר נעשתה ההתחייבות בין שניים מקבוצה זו לעבוד למען שיפור הספרה הפלנטרית, התחייבות זו הפעילה מערבולת אפשרות/הסתברות בעלת עוצמה מסוימת. החוויה של יצירת כרך זה הייתה יוצאת דופן בכך שהיא נחזתה כאילו צופים בתמונה נעה.
הזמן הפך לזמין בצורת הרגע-הנוכחי שלו. תרחיש הכרך התנהל בצורה חלקה עד לסיומו של הכרך. לא הצלחתם לסיים את הכרך, והסיום לא נחזה כפי [שנחזה] כל גוף החומר אלא [במקום זאת] נכתב או חובר.
זאת בשל פעולת הרצון החופשי בכל הבריאה. עם זאת, הכרך מכיל מבט על אירועים משמעותיים, הן באופן סמלי והן באופן ספציפי, אשר ראיתם תחת השפעת המשיכה המגנטית שהשתחררה כאשר נעשתה ההתחייבות והזיכרון המלא של ההקדשה של – מה שאתם עשויים לכנות – משימה זו, שוחזר.
יש לנו מצב שאני מודאג לגביו הקשור להבנה, אוכל לומר (מילה דלה כמובן), המלאה של ה… פעילות זו מתרחשת בשל קיטוב… אני חושב שזה חשוב עבורי לחקור את הטכניקות, אם הן בתוך החריגה הראשונה, של הישות השלילית מדחיסות חמישית אשר מעוניינת להחליף את המיקום של מכלולי השכל/גוף/רוח של קבוצה זו. האם אני פועל בתוך החריגה הראשונה בבקשתי ממך לתאר כיצד ישות זו ניגשת למפגש זה?
רא
אני רא. כן.
ובכן, כיצד ישות הדחיסות-החמישית מבצעת עבודה זו החל מהרגע הראשון שבו היא מקבלת התרעה על עצם קיומנו? כיצד הדבר מתרחש? האם תוכל בבקשה לעקוב אחר השלבים שהיא מעורבת בהם? בבקשה.
רא
אני רא. הישות הופכת מודעת לכוח. לכוח זה יש את היכולת להמרצת אלו שעשויים להיות כשירים לאסיף. ישות זו משתוקקת להשבית מקור כוח זה. היא שולחת את לגיונותיה. פיתויים מוצעים. הם זוכים להתעלמות או נדחים. מקור הכוח מתמיד ואף משפר את קשריו הפנימיים של הרמוניה ואהבת השירות.
הישות קובעת שעליה לנסות לבצע את ההשבתה בעצמה. באמצעות הקרנה היא נכנסת לסביבת מקור כוח זה. היא מעריכה את המצב. היא כבולה על ידי החריגה הראשונה אך יכולה לנצל כל חריגת רצון חופשי. חריגות הרצון החופשי מלפני גלגול הנשמות של הכלי ביחס לכלי הפיזי נראות כמטרה המבטיחה ביותר. כל חריגה הרחק משירות לאחרים מתאימה גם כן.
כאשר הכלי עוזבת את כלי-הרכב הפיזי שלה, היא עושה כן בחופשיות. לפיכך, הסטת המיקום של מכלול השכל/גוף/רוח של הכלי לא תהווה הפרה של רצונה החופשי אם היא תעקוב אחר הישות מרצונה החופשי. זהו התהליך.
אנו מודעים לרצונכם הדוחק לדעת כיצד להפוך חסינים, כקבוצה, מפני השפעות כלשהן כגון זו. התהליכים שאתם מחפשים הם עניין של בחירתכם החופשית. אתם מודעים לעקרונות העבודה המאגית. איננו יכולים לייעץ, אך יכולים רק להציע, כפי שעשינו בעבר, כי יהיה זה מתאים עבור קבוצה זו לצאת לדרך כזו כקבוצה, אך לא כאינדיבידואלים, מסיבות ברורות.
אני מעוניין לדעת כיצד החריגה הראשונה חלה על הישות המקוטבת שלילית המסיטה את המיקום של מכלול השכל/גוף/רוח. מדוע מישהו עוקב אחר הישות המקוטבת שלילית אל המקום של זמן/מרחב שלילי? מדוע שמישהו מאיתנו יעקוב מרצונו החופשי אחר הישות?
רא
אני רא. הקוטביות החיובית רואה אהבה בכל הדברים. הקוטביות השלילית היא פקחית.
אם כן, אני מניח שאם הקוטביות השלילית השתמשה בכל גישה אחרת שלא השתמשה ברצון החופשי של העצמי-האחר, היא הייתה מאבדת קיטוב ועוצמה מאגים. זה נכון, הלא כן?
רא
אני רא. זה נכון.
האנרגיה המועברת הולכת ופוחתת. אנו רוצים לסיים. האם יש שאלות קצרות כלשהן לפני שנעזוב כלי זו?
רק האם יש משהו שנוכל לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לשפר את התקשור?
רא
אני רא. אתם קפדניים. אנו מבינים את הצורך שלכם בשאלות אלה. הכל כשורה, ידידיי.
אנו מודים לכם ועוזבים אתכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.