אני רא ואני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

האם תוכל תחילה, בבקשה, לתת לי את מצבה של הכלי?

אני רא. הוא כפי שצוין בעבר, למעט שיפור קל בחריגות האנרגיה-החיונית. ניתן לציין בפני קבוצת התמיכה, ללא הפרה, שמוטב לסייע לכלי בתזכורות שכל עוד חריגות המכלול-הפיזי נותרות כפי שהן, אין זה מומלץ להשתמש באנרגיות החיוניות המוגברות עבור פעילויות של המכלול הפיזי, שכן הדבר יגבה מחיר קשוח במקצת.

[יש הפסקה של 57 שניות בין סוף תשובה זו לבין תחילת השאלה הבאה.]

יש לי מספר שאלות שונות. במפגש זה אני מקווה לבסס, על ידי חיפוש מסביב עם מספר סוגים שונים של שאלות, נקודת כניסה לחקירה שתהיה פורייה. ראשית אשאל, האם אפשר להגביר קוטביות מבלי להגביר את הכשירות לאסיף?

אני רא. הקשר בין קוטביות לבין הכשירות לאסיף הוא חשוב ביותר באסיף הדחיסות-השלישית. בדחיסות זו הגברה בשירות לאחרים, או בשירות לעצמי, תגביר כמעט בהכרח את יכולתה של ישות ליהנות מעוצמת אור גבוהה יותר. כך, בדחיסות זו, נוכל לומר, זה כמעט בלתי אפשרי להתקטב מבלי לגדול בכשירות לאסיף.

דבר זה יהיה ככל הנראה אפשרי בדחיסויות הגבוהות יותר כגון הדחיסות-החמישית. האם זה נכון?

אני רא. באסיף הדחיסות-החמישית, לקיטוב יש מעט מאוד קשר עם הכשירות לאסיף.

האם תסביר את המושג של עבודה עם ההוויה הבלתי-ממומשת בדחיסות-שלישית כדי ליצור את האבולוציה?

אני רא. זו שאלה בעלת רבדים רבים, ואין זה ברור איזה רובד אנו מבקשים לחשוף1. אנא נסח מחדש, תוך מתן כל עומק נוסף של מידע מבוקש, אם הדבר אפשרי.

הגדר, בבקשה, את ההוויה הבלתי-ממומשת.

אני רא. אנו יכולים לראות כי ברצונך להמשיך אל עבר השכבה העמוקה יותר של מידע. נשיב, לפיכך, באופן מסוים אשר אינו ממצה את השאלה אך מתוכנן לנוע במקצת אל מתחת ללימודים החיצוניים.

ההוויה הבלתי-ממומשת היא, כפי שאמרנו, אותה ישות אשר קיימת ועושה את עבודתה ללא התייחסות אל, או סיוע מ, עצמי-אחרים. כדי לנוע אל תוך מושג זה תוכל לראות את הקשר הבלתי-נמנע בין העצמי הבלתי-ממומש לבין האנלוג המטאפיזי, או הזמן/מרחב, של העצמי של המרחב/זמן. פעילויות המדיטציה, ההרהור, ומה שניתן לכנות האיזון הפנימי של מחשבות ותגובות הן אותן פעילויות של העצמי הבלתי-ממומש המיושרות באופן הדוק יותר עם העצמי המטאפיזי.

כאשר ישות עוברת את תהליך המוות בדחיסות השלישית ומוצאת את עצמה בזמן/מרחב, היא מוצאת את עצמה במערך נסיבות שונה. האם תוכל, בבקשה, לתאר את המאפיינים או הנסיבות של זמן/מרחב ואז את תהליך הריפוי של חוויות הגלגול שחלק מהישויות פוגשות?

אני רא. אף שקשה להשיב על שאלה זו כראוי עקב המגבלות של מכלולי רטט הקול של המרחב/זמן שלכם, נגיב כמיטב יכולתנו.

סימן ההיכר של זמן/מרחב הוא אי-השוויון בין זמן למרחב. במרחב/זמן שלכם, ההתמצאות המרחבית של החומר מייצרת מסגרת מוחשית עבור האשליה. בזמן/מרחב אי-השוויון מונח על כתפי אותה תכונה המוכרת לכם כזמן. תכונה זו הופכת ישויות וחוויות לבלתי-מוחשיות במובן יחסי. במסגרת שלכם כל חלקיק, או רטט ליבה, נע במהירות המתקרבת למה שאתם מכנים מהירות האור מכיוונן של המהירויות שמעבר למהירות האור.

כך חוויית הזמן/מרחב, או החוויה המטאפיזית, היא כזו הַמְּכֻוֶּונֶת בעדינות רבה, ואף שהיא אנלוגית למרחב/זמן, היא חסרה את מאפייניו המוחשיים. במישורים מטאפיזיים אלה יש מידה רבה של מה שאתם מכנים זמן אשר משמש לסקור ולסקור-מחדש את ההטיות והלמידה/לימוד של גלגול מרחב/זמן קודם, כפי שהייתם מכנים זאת.

הַנְּזִילוּת הקיצונית של אזורים אלה מאפשרת לחדור אל דברים רבים, אשר נחוץ כי ייספגו בטרם ניתן יהיה להשלים את תהליך הריפוי של ישות. כל ישות ממוקמת במצב בלתי-נייד במקצת, לאופן שבו אתם ממוקמים במרחב/זמן במצב בלתי-נייד במקצת בזמן. במרחב בלתי-נייד זה הישות הוצבה על ידי יוצר-הצורה והאני העליון כך שתוכל להיות בתצורה הנכונה ללמידה/לימוד של מה שקיבלה בגלגול המרחב/זמן.

בהתאם למיקום זה בזמן/מרחב זה יהיו עוזרים מסוימים אשר מסייעים בתהליך ריפוי זה. התהליך כרוך בראייה מלאה של החוויה, ראייתה על רקע החוויה הכוללת של מכלול השכל/גוף/רוח, סליחה לעצמי על כל הצעדים השגויים בכל הנוגע לסימני הדרך שהוחמצו במהלך הגלגול, ולבסוף, הערכה קפדנית של הצרכים הבאים עבור למידה. הדבר נעשה כולו על ידי האני העליון עד אשר ישות הפכה למודעת במרחב/זמן לתהליך ולאמצעים של האבולוציה הרוחנית, ובזמן זה הישות תיקח חלק מודע בכל ההחלטות.

האם התהליך בזמן/מרחב חיובי זהה לתהליך בזמן/מרחב שלילי עבור ריפוי זה?

אני רא. התהליך במרחב/זמן של הסליחה והקבלה דומה מאוד לזה שבזמן/מרחב בכך שמאפייני התהליך הם אנלוגיים. עם זאת, בעת שהייה במרחב/זמן אין זה אפשרי לקבוע את מסלול האירועים מעבר לגלגול אלא רק לתקן חוֹסְרֵי-אִיזוּן בהווה. בזמן/מרחב, מאידך, אין זה אפשרי לתקן פעולות בלתי-מאוזנות כלשהן אלא במקום זאת לתפוס את חוֹסְרֵי-האִיזוּן ולפיכך, לסלוח לעצמי על מה שהוא.

ההחלטות אז נעשות כדי לכונן את האפשרויות/הסתברויות של תיקון חוֹסְרֵי-האִיזוּן הללו במה שאתם מכנים חוויות מרחב/זמן עתידיות.

היתרון של זמן/מרחב הוא זה של נְּזִילוּת המבט הכולל הרחב. היתרון של מרחב/זמן הוא שבעבודה בחשכה עם נר זעיר, ניתן לתקן חוֹסְרֵי-אִיזוּן.

אם ישות בחרה בקיטוב השלילי, האם תהליכי הריפוי והסקירה דומים עבור הנתיב השלילי?

אני רא. זה נכון.

האם התהליכים שאנו מדברים עליהם הם תהליכים המתרחשים על פלנטות רבות בגלקסיית שביל החלב שלנו, או האם הם מתרחשים על כל הפלנטות, או באיזה אחוז?

אני רא. תהליכים אלה מתרחשים על כל הפלנטות אשר הולידו תת-לוגוי שכמותכם. אחוז הפלנטות המיושבות הוא בקירוב 10%.

לאיזה אחוז של כוכבים, בקירוב, יש מערכות פלנטריות?

אני רא. זהו מידע בלתי-חשוב אך בלתי מזיק. לכ-32% מן הכוכבים יש פלנטות כפי שאתם מכירים אותן, בעוד ל-6% נוספים יש סוג כלשהו של חומר מקובץ אשר בדחיסויות מסוימות עשוי להיות בר-יישוב.

ובכן, זה יאמר לי שבקירוב ל-3% מכל הכוכבים יש פלנטות מיושבות, אשר פשוט נותן, הבה אומר, מושג מדהים לגבי מספר הישויות אשר — אני מניח, אם כן, שתהליך אבולוציה זה נמצא בשימוש לכל אורך היקום הידוע. האם זה נכון?

אני רא. אוקטבה זו של ידע אינסופי של הבורא האחד היא כפי שהיא לאורך הבריאה האחת האינסופית, עם וריאציות המתוכנתות על ידי תת-לוגוי של מה שאתם מכנים גלקסיות גדולות וגלקסיות קטנות. וריאציות אלה אינן משמעותיות אך ניתן להשוותן לאזורים שונים של מיקום גאוגרפי המתהדרים בדרכים שונות לבטא את אותו מכלול או מושג רטט קול.

אם כן, נראה לי מכך שתת-לוגוס כדוגמת השמש שלנו משתמש ברצון חופשי כדי לשנות רק במעט רעיון כללי בהרבה של אבולוציה נבראת, כך שהתוכנית הכללית של אבולוציה נבראת, אשר נראית אם כן כאחידה לכל אורך הבריאה האחת האינסופית, היא עבור תהליך זה של התת-לוגוי לצמוח דרך הדחיסויות, ותחת החריגה הראשונה, למצוא את דרכם חזרה אל המחשבה המקורית. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון.

אם כן, כל ישות נמצאת על נתיב המוביל אל היעד האחד. הדבר דומה להרבה מאד דרכים אשר עוברות דרך מקומות רבים, רבים אך לבסוף מתמזגות אל מרכז גדול אחד. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון אך לוקה בחסר במקצת בעומק התיאור. המחשבה המתאימה יותר תהיה שכל ישות מכילה בתוכה את כל הדחיסויות ותת-הדחיסויות של האוקטבה כך שבכל ישות, לא משנה לאן בחירותיה יובילו אותה, תכנית-האב הפנימית הגדולה שלה היא אחת עם כל האחרות. כך חוויותיה יתאימו לתבניות המסע חזרה אל הלוגוס המקורי. הדבר נעשה באמצעות רצון חופשי, אך החומרים מתוכם ניתן לבצע בחירות הם תכנית-אב אחת.

ציינת שהשליליות הטהורה פועלת כבאר-כבידה המושכת הכל אל תוכה. תהיתי, ראשית, האם לחיוביות הטהורה יש בדיוק אותו אפקט? האם תוכל להשיב על כך בבקשה?

אני רא. זה אינו נכון. לחיוביות יש אפקט חלש הרבה יותר עקב היסוד החזק של הכרה ברצון החופשי בכל חיוביות המתקרבת לטוהר. כך, אף שהישות בעלת הנטייה השלילית עשויה למצוא זאת קשה להתקטב באופן שלילי בעיצומה של הרמוניה מהדהדת כזו, היא לא תמצא זאת בלתי-אפשרי.

מאידך, הקיטוב השלילי הוא זה אשר אינו מקבל את מושג הרצון החופשי של עצמי-אחרים. לפיכך, במכלול חברתי אשר השליליות שלו מתקרבת לטוהר, המשיכה על עצמי-אחרים היא קבועה. ישות בעלת נטייה חיובית במצב כזה הייתה מייחלת לכך שלעצמי-אחרים תהיה הבחירה החופשית שלהם, ולפיכך, הייתה מוצאת את עצמה מנושלת מיכולתה להוציא את הפועל את רצונה החופשי שלה, מאחר שהרצון החופשי של ישויות בעלות נטייה שלילית מכוונת כולה לעבר כיבוש.

האם תוכל בבקשה להעיר על דיוקה של אמירה זו? אני עומד לדבר באופן כללי על מושג המאגיה ולהגדירו ראשית כיכולת ליצור שינויים בתודעה על פי רצון. האם זו הגדרה מקובלת?

אני רא. הגדרה זו מקובלת בכך שהיא מניחה על התלמיד המיומן את הנטל שיהיה עליו לשאת. ניתן להבינה טוב יותר על ידי התייחסות לשאלה מוקדמת יותר, במדידתכם, בתוך מפגש עבודה זה, הנוגעת לעצמי הבלתי-ממומש. במאגיה אדם עובד עם העצמי הבלתי-ממומש שלו בגוף, בשכל, וברוח; התערובת תלויה בטבע העבודה.

עבודות אלה מתאפשרות על ידי הגברת ההפעלה של מרכז האנרגיה של קרן-האינדיגו. מרכז האנרגיה של קרן-האינדיגו מוזן, כמו כל מרכזי האנרגיה, מחוויה, אך הרבה יותר מן האחרים הוא מוזן ממה שכינינו מִשְׁמָעוֹת האישיות.

אציין שהמטרה של טקס מאגיה לבנה היא ליצור שינוי בתודעה של קבוצה. האם זה נכון?

אני רא. לא בהכרח. זה אפשרי שמה שאתה מכנה מאגיה לבנה תיעשה רק למטרת שינוי העצמי, או מקום העבודה. הדבר נעשה מתוך הידיעה שסיוע לעצמי בהתקטבות לעבר אהבה ואור משמעו לסייע לרטט הפלנטרי.

השינוי בתודעה אמור להוביל לחריגה רבה יותר לעבר שירות לאחרים, לעבר אחדות עם הכל, ולעבר ידיעה כדי לשרת. האם זה נכון, והאם ישנן תוצאות רצויות אחרות כלשהן?

אני רא. אלו הם ביטויים ראויים לשבח. ליבה של המאגיה הלבנה הוא חוויית שמחת האיחוד עם הבורא. שמחה זו תקרין, בהכרח, לכל אורך חוויית החיים של התלמיד המיומן החיובי. מסיבה זו מאגיה מינית אינה מוגבלת אך ורק לתלמידים המיומנים המתקטבים לכיוון הנטייה השלילית, אלא, כאשר נעשה בה שימוש קפדני ביותר, יש לה מקום במאגיה גבוהה שכן, כאשר היא מיושמת באופן נכון, היא מחברת גוף, שכל ורוח עם הבורא האחד האינסופי.

כל מטרה שתוכל לנסח צריכה, אנו מציעים, לקחת בחשבון איחוד בסיסי זה עם הבורא האחד האינסופי, מאחר שאיחוד זה יביא בהכרח לשירות לאחרים.

ישנם, הבה אומר, כללים מסוימים של מאגיה לבנה. אקרא את המעטים האלה שכתבתי, והייתי רוצה שתעיר על הבסיס הפילוסופי או ההיגיון מאחורי אלה ושתוסיף לרשימה זו כל מה שהוא בעל חשיבות שהזנחתי. ראשית, מקום עבודה מיוחד שעדיף שייבנה על ידי המתרגלים; שנית, אות או מפתח כגון טבעת כדי לזמן את האישיות המאגית; שלישית, לבוש מיוחד הנלבש רק עבור מפגשי העבודה; רביעית, זמן מסוים ביום; חמישית, סדרה של מכלולי רטט קול טקסיים שנועדו ליצור את החריגה השכלית הרצויה; שישית, מטרה קבוצתית עבור כל מפגש. האם תוכל להעיר על רשימה זו, בבקשה?

אני רא. להגיב על רשימה זו פירושו לשחק את תפקיד המכונאי המתבונן בכלי התזמורת ומכוונן ומכייל את הכלים. אתה תבחין כי אלו הם פרטים מכניים. האמנות אינה שוכנת כאן.

הפריט בעל החשיבות הפחותה ביותר הוא מה שאתה מכנה השעה ביום. דבר זה חשוב באותם צמתים חווייתיים שבהם הישויות מחפשות את החוויה המטאפיזית ללא שליטה מודעת על החיפוש. החזרה על מפגשי העבודה מעניקה לחיפוש זה מבנה. בקבוצה מסוימת זו המבנה זמין ללא הצורך באחידות בלתי-נמנעת של זמני מפגש העבודה. נוכל לציין שסדירות זו מועילה תמיד.

ציינת במפגש קודם שרא חיפשו זמן מה כדי למצוא קבוצה כמו זו. אני מניח שחיפוש זה היה למטרת תקשור חוק האחד. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון בחלקו. חפצנו גם, כפי שאמרנו, לנסות לתקן חריגות של חוק זה שהונעו על ידי פעולותינו הנאיביות בעברכם.

האם תוכל לומר לי אם כיסינו את החומר הנחוץ עד נקודה זו כדי שאם יפורסם, יבצע את התיקונים הנחוצים עבור הפעולות הנאיביות?

אני רא. איננו מתכוונים לחוסר כבוד כלפי שירותכם, אך איננו מצפים לעשות תיקונים מלאים עבור חריגות אלה. נוכל, עם זאת, להציע את מחשבותינו בניסיון לכך. הניסיון חשוב לנו הרבה יותר מאשר שלמות התוצאה. טבע השפה שלכם הוא כזה שמה שהוא בעל חריגה אינו יכול, לידיעתנו, להפוך לחסר חריגה לחלוטין אלא רק להיות מואר במידת מה.

כאשר אתה אומר שחיפשת אחר קבוצה זו, למה אתה מתכוון? מה היה תהליך החיפוש שלך? אני שואל שאלה זו כדי להבין יותר את אשליית הזמן והמרחב.

אני רא. בחן את התהליך של מי שרואה את הספקטרוגרמה של מכלול כלשהו של יסודות. זוהי דוגמת צבע מורכבת, הבה נאמר לשם נוחות התיאור. אנו מרא ידענו מהם היסודות הנחוצים עבור תקשורת אשר היה לה סיכוי כלשהו להחזיק מעמד. השווינו את שבב הצבע שלנו לפרטים וקבוצות רבים במשך פרק ארוך של זמנכם. הספקטרוגרמה שלכם תואמת את הדוגמית שלנו.

בתגובה לרצונכם לראות את היחס בין מרחב/זמן לזמן/מרחב, נוכל לומר שערכנו חיפוש זה בזמן/מרחב, מאחר שבאשליה זו ניתן לראות בקלות רבה ישויות כמכלולי רטט וקבוצות כהרמוניות בתוך מכלולי רטט.

[יש הפסקה של 33 שניות בין סוף תשובה זו לבין תחילת השאלה הבאה.]

אני רואה את התוצר החשוב ביותר של תקשורת זו ככלי של הארה חלקית עבור אלו שבגלגול כעת, אשר הפכו מודעים לחלקם בתהליך האבולוציוני שלהם. האם אני צודק בהנחה זו?

אני רא. אתה צודק. נוכל לציין שזו המטרה של כל החפצים והחוויות אשר ישויות עשויות לבוא עמם במגע ואינה זה רק המאפיין של רא או של תקשור זה.

אנו מוצאים שכלי זו הזניחה את המשך התזכורת לעצמה של הצורך לשמור חלק כלשהו של אנרגיה כעתודה. הדבר מומלץ כחלק מהתוכנית הפנימית שיש להשיב על כנה מאחר שזה יאריך את מספר מפגשי העבודה שיהיו לנו. הדבר מקובל עלינו. האנרגיה המועברת נעשית נמוכה מאוד, מאוד. עלינו לעזוב אתכם בקרוב. האם יש שאלה קצרה בזמן זה?

האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את התקשור או כדי שלכלי יהיה יותר נוח?

אני רא. אתם קפדניים. הישארו קפדניים ביותר לגבי יישורי האביזרים. אנו מודים לכם.

אני רא. אני עוזב אתכם באהבה ובאור המפואר של הבורא האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.

  1. הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר שכבה (stria) בתור “מספר מאפיינים או רבדים מקבילים”. ↩