אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
האם תוכל תחילה בבקשה למסור לי את מצבה של הכלי?
רא
אני רא. הוא כפי שצוין בעבר, עם הפחתה קלה מסוימת של מאגר האנרגיה החיונית עקב חריגות שכליות/רגשיות בנוגע למה שאתם מכנים העתיד.
חשתי כי מפגש זה היה רצוי לפני שהכלי תעבור את חוויית בית החולים שלה. היא רצתה לשאול מספר שאלות, אם אפשר, לגביהן.
תחילה, האם יש דבר כלשהו שהכלי או אנחנו עשויים לעשות כדי לשפר את חוויית בית החולים, או לסייע לכלי בכל דרך שהיא ביחס לכך?
רא
אני רא. כן. ישנן דרכים לסייע למצב השכלי/רגשי של ישות זו, עם ההערה כי הדבר כך רק עבור ישות זו או עבור מי שחריגותיו דומות. ישנו גם דבר כללי אשר ניתן להשיגו כדי לשפר את המקום אשר נקרא בית החולים.
הסיוע הראשון נוגע לרטט של הטקס אשר ישות זו מכירה אותו ביותר, ואשר ישות זו השתמשה בו זה מכבר כדי ליצור חריגה בתפיסתה את הבורא האחד האינסופי. זהו דבר מועיל בכל נקודה בפרק הזמן של היממה, אך הוא מועיל במיוחד כאשר גוף השמש שלכם מסיר את עצמו מן הראייה המקומית שלכם.
השיפור הכללי של מקום ביצוע הטקס של טיהור המקום ידוע. נוכל לציין כי החריגה לעבר אהבה, כפי שאתם מכנים מכלול רוחני/רגשי זה אשר מורגש בידי כל אחד כלפי ישות זו, תהיה לעזר בין אם הדבר בא לידי ביטוי ובין אם אינו מתגשם, שכן אין הגנה גדולה יותר מאהבה.
האם כוונתך כי יהיה בעל ערך לבצע את טקס הגירוש של הפנטגרם הקטן בחדר אשר היא תשהה בו בבית החולים?
רא
אני רא. זה נכון.
תהיתי לגבי חדר הניתוח. זה עשוי להיות קשה מאוד. האם זה יועיל שם?
רא
אני רא. זה נכון. נוכל לציין כי הדבר תמיד מועיל. לפיכך, אין זה קל להציג שאלה אשר לגביה לא תקבל את התשובה אשר אנו מציעים. אין הדבר מעיד כי חיוני לטהר מקום. כוחה של ההעלאה בדמיון עשוי לסייע בתמיכתכם במקום שאינכם יכולים לחדור אליו בצורתכם הפיזית.
אני רואה את הדרך לעשות זאת כהעלאה בדמיון של חדר הניתוח והעלאה בדמיון של שלושתנו מבצעים את טקס הגירוש בחדר כפי שאנו מבצעים אותו במקום אחר. האם זהו ההליך הנכון?
רא
אני רא. זוהי שיטה נכונה אחת להשגת התצורה אשר אתם חפצים בה.
האם ישנה שיטה טובה יותר מזו?
רא
אני רא. ישנן שיטות טובות יותר עבור אלה המתורגלים יותר. עבור קבוצה זו, שיטה זו טובה.
אני מניח כי אלה המתורגלים יותר יעזבו את גופם הפיזי, ובגוף האחר ייכנסו לחדר ויבצעו את טקס הגירוש. האם לכך אתה מתכוון?
רא
אני רא. זה נכון.
הכלי רוצה לדעת האם היא יכולה לעשות מדיטציה בבית החולים מבלי שמישהו יחזיק את ידה, והאם זה יהיה נוהג בטוח?
רא
אני רא. נוכל להציע כי הכלי יכולה להתפלל בבטחה, אך לעשות מדיטציה רק עם הגנת המגע של ישות אחרת.
הכלי רוצה לדעת מה היא יכולה לעשות כדי לשפר את מצב הגב שלה, כי היא אומרת שזה עלול להוות בעיה עבור הניתוח.
רא
אני רא. בעת שאנו סורקים את המכלול הפיזי, אנו מוצאים מספר גורמים התורמים לחריגה כללית אחת אשר הכלי חווה. שתיים מחריגות אלה אובחנו; אחת לא; והישות גם לא תהיה מוכנה לקבל את הכימיקלים המספיקים כדי לגרום להפסקתה של חריגה זו אשר אתם מכנים כאב.
באופן כללי נוכל לומר כי השיטה היחידה המתייחסת באופן ספציפי לכל שלוש החריגות התורמות, אשר אינה נמצאת כעת בשימוש, היא זו של המים המחוממים המונעים בכוח עדין שוב ושוב כנגד המכלול הפיזי כולו בעוד כלי הרכב הפיזי יושב. הדבר יהווה סיוע מסוים אם יבוצע מדי יום לאחר תקופת האימון.
האם תרגיל האש אשר בוצע זה עתה לפני המפגש סייע לכלי?
רא
אני רא. היה סיוע פיזי קל מסוים לכלי. זה יגדיל את עצמו ככל שהמתרגל לומד/מלמד את אמנות הריפוי שלו. בנוסף, ישנה חריגה במכלול השכלי/רגשי אשר מזינה את האנרגיה החיונית לעבר נוחות, עקב תמיכה הנוטה להעלות בהדרגה את רמת האנרגיה החיונית, שכן ישות זו היא כלי רגיש.
האם תרגיל האש בוצע כראוי?
רא
אני רא. השרביט מועלה בדמיון היטב. המנצח ילמד לשמוע את ספר התווים כולו של המוזיקה הגדולה של אמנותו.
אני מניח כי אם ניתן יהיה להשיג זאת במלואו היום, תרגיל זה יביא לריפוי מלא של חריגות הכלי במידה כזו שניתוחים יהיו מיותרים. האם זה נכון?
רא
אני רא. לא.
מה עוד נחוץ, הקבלה של הכלי?
רא
אני רא. זה נכון, המקרה עם כלי זו עדין, שכן עליה לקבל באופן מוחלט הרבה ממה שהמגבלות אשר היא חווה כעת גורמות לו להתרחש באופן לא רצוני. זוהי בחירה טרום-גלגולית.
הכלי רוצה לדעת מדוע פעמיים בחלק ה“בנדיקטוס“ של המוזיקה אשר היא מתרגלת היא חוותה את מה שהיא מאמינה שהוא מתקפה נפשית?
רא
אני רא. אין זו שאילתה שולית. תחילה נסיר את ההערות שהן שוליות. ברטט, אשר אתם מכנים שירה, של החלק של מה שכלי זו מקדשת כמיסה, אשר קודם מיד למה שהוא הסדק הנקרא ה“הושענא“, נדרש מאמץ פיזי שמתיש כל ישות שהיא. חלק זה שעליו אנו מדברים מכונה ה“סנקטוס“. כעת אנו מגיעים לעניין המעניין.
כאשר הישות יהושע החליטה לשוב אל המקום הנקרא ירושלים לרגל הימים הקדושים של עמה, היא פנתה מעבודה הממזגת אהבה וחוכמה ואימצה את ההקרבה העצמית, שהיא עבודת האהבה ללא חוכמה.
ה“הושענא“, כפי שהוא מכונה, וה“בנדיקטוס“ שבא אחריו, הוא זה אשר מהווה את הסיכום הכתוב של מה שנקרא בצעקה כאשר יהושע נכנס אל מקום ההקרבה העצמית שלו. הקבלה הכללית של קריאה זו – “הושענא לבן דוד! הושענא במרומים! ברוך הבא בשם האדון!” – בידי מה שמכונה הכנסייה, הייתה הצגה שגויה של ההתרחשות, אשר הייתה, אולי, מצערת, שכן יש בה חריגה רבה יותר מאשר בחלק ניכר מן המיסה כביכול.
שני פלגים היו נוכחים כדי לקבל את פני יהושע, ראשית, קבוצה קטנה של אלה אשר קיוו למלך ארצי. עם זאת, יהושע רכב על חמור, תוך שהוא מצהיר בעצם התנהגותו כי הוא אינו מלך ארצי, ואינו חפץ בשום קרב עם רומאי או צדוקי.
המספר הגדול יותר היו אלה אשר הונחו בידי רב וזקן העם ללגלג על ישות זו, שכן אלה מן ההיררכיה פחדו מישות זו אשר נראתה כאחת מהם, נתנה כבוד לחוקיהם, ואחר כך, בעיניהם, בגדה באותם חוקים עתיקי יומין ולקחה את האנשים עמה.
הסדק, עבור כלי זו, הוא מצב עדין זה המהדהד לאורך המרחב/זמן שלכם. ויותר מכך, המקום אשר ה“הושענא“ תופס כמְבַשֵׂר אותה פנייה להקרבה עצמית.
נוכל לדבר כאן רק באופן כללי. הכלי לא חוותה את מלוא עוצמת המתקפה אשר היא זיהתה נכונה במהלך ה“הושענא“, עקב הריכוז העז הנחוץ כדי להרטיט את חלקה ביצירה זו. עם זאת, ה“בנדיקטוס“ בביצוע ספציפי זה של מילים אלה מורטט בידי ישות אחת. הכלי, אם כן, הרפתה את ריכוזה והייתה מיד פתוחה למתקפה המלאה יותר.
הסדק אם כן, כפי שאני מבין זאת, נוצר במקור על ידי החלטתו של ישו ללכת בדרך ההקרבה העצמית? האם זה נכון?
רא
אני רא. זה, ביחס לכלי זו, נכון למדי. היא מודעת לאיזוני-יתר מסוימים לעבר אהבה, אפילו עד כדי הקרבה עצמית, אך טרם איזנה, במידה משמעותית כלשהי, חריגות אלה. אין אנו רומזים כי לדרך זו של חמלה בלתי מרוסנת יש פגם כלשהו, אלא מאשרים את שלמותה. זוהי דוגמה לאהבה אשר שימשה כמגדלור לרבים.
לאלה המחפשים מעבר לכך, יש לשקול את השלכות ההקרבה העצמית, שכן בהקרבה עצמית טמון קץ ההזדמנות, בדחיסות של הקדוש המעונה, להציע אהבה ואור. על כל ישות לחפש את דרכה העמוקה ביותר.
תן לי לראות אם אני מבין, אם כן, כיצד קבוצת אוריון מוצאת סדק בחריגה זו. הישות המזדהה, או בעלת חריגה בכל מידה שהיא לעבר הקרבה עצמית פתוחה אז מרצונה החופשי לסיוע של קבוצת אוריון להפוך אותה לקדושה מעונה. האם אני צודק?
רא
אני רא. אתה צודק רק במצב המיוחד למדי שבו הכלי מוצאת את עצמה; כלומר, של היותה מעורבת ומסורה לעבודה אשר הינה מאגית, או מקוטבת ביותר, בטבעה. קבוצה זו נכנסה לעבודה זו עם קוטביות, אך בתמימות כמעט מוחלטת באשר לטבעה המאגי של קוטביות זו, [כפי ש] היא מתחילה לגלות.
כיצד הייתה ישות אוריון מסוגלת לפעול דרך קישור זה של ה“הושענא?“ האם זה היה פשוט בגלל החריגה השכלית של הכלי בפרק זמן זה, בגלל מה שהוצע על ידי המוזיקה? או שזה היה קשר פיזי יותר, או מטאפיזי יותר, מתקופת ישו?
רא
אני רא. ראשית, ההנחה האחרונה שגויה: ישות זו אינה קשורה עם הישות, יהושע. שנית, ישנה נסיבה ייחודית ביותר. ישנה ישות אשר משכה את תשומת ליבה של ישות אור של אוריון. דבר זה נדיר ביותר.
לישות זו מסירות עזה לתורותיו ולדוגמתו של זה שהיא מכנה ישו. ישות זו מרטטת אזי בשירה גרסה תובענית ביותר, הנקראת המיסה בסי מינור, מאת באך, של מכלול רטטי קול מופתי זה של הקדשה. הישות מזדהה באופן מודע עם כל חלק ממיסה זו. רק באופן זה נעשה הסדק זמין.
כפי שתוכל לראות, אין זה אירוע רגיל, והוא לא היה מתרחש אילו הושמט מרכיב כלשהו: תשישות, הטיה במכלולי אמונה, תשומת לב מצד ישות אוריון, והטבע המטאפיזי של מערך מילים זה בפרט.
מה הייתה מטרתה של ישות אוריון ביחס לישות שעליה דיברת, אשר, באופן תובעני, שרה את המיסה?
רא
אני רא. ישות אוריון רוצה להסיר את הכלי.
האם זוהי ישות של הדחיסות הרביעית או החמישית?
רא
אני רא. כלי זו נתונה תחת מתקפה מצד ישות מהדחיסות-החמישית, אשר איבדה מעט קוטביות בשל היעדר שליטה דיקטטורית מצידה על הסדרת השכל/גוף/רוח של הכלי או של המכלול הפיזי שלה המופעל בקרן-הצהובה.
אתה מדבר על האדם האחר הזה כעת אשר שר את המיסה? זה נכון?
רא
אני רא. לא.
אני חושב שהיה כאן שיבוש קטן בתקשורת. האדם האחר ששר את המיסה שעזר ביצירת סדק זה אמרת שגם הוא היה תחת מתקפה של ישות אוריון, והשאלה שלי הייתה מאיזו דחיסות הייתה הישות ההיא שתוקפת את האדם ששר את המיסה?
רא
אני רא. לא דיברנו על אף ישות מלבד הכלי.
בסדר. לא הבנתי נכון. חשבתי שדיברת על מישהו אחר בקבוצת השירה שהיה זה שעליו דיברת [לגבי] ההזדהות עם השירה. כל הזמן שדיברנו, אם כן, דיברנו רק על הכלי, קרלה? האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון.
אני מצטער על הבלבול. לפעמים, כפי שאתה אומר, מכלולי רטט קול אינם הולמים במיוחד, ואני מצטער.
ציינת במפגש קודם כי התלמיד המיומן האמיתי חי יותר ויותר כפי שהוא . האם תוכל להסביר ולהרחיב על אמירה זו?
רא
אני רא. כל ישות היא הבורא. הישות, ככל שהיא נעשית מודעת יותר ויותר לעצמי שלה, מגיעה בהדרגה לנקודת המפנה שבה היא מחליטה לחפש בשירות לאחרים או בשירות לעצמי. המחפש הופך לתלמיד המיומן כאשר הוא איזן, בהלימה מינימלית, את מרכזי האנרגיה האדום, הכתום, הצהוב והכחול, בתוספת הירוק עבור החיובי, ובכך עובר לעבודת האינדיגו.
התלמיד המיומן מתחיל אז לעשות פחות מן העבודה המקדימה, או החיצונית, הנוגעת לתפקוד, ומתחיל להוציא אל הפועל את העבודה הפנימית הנוגעת להוויה. ככל שהתלמיד המיומן נעשה ישות שהתגבשה כקריסטל באופן מודע יותר ויותר, הוא מגשים בהדרגה יותר ויותר ממה שהוא תמיד היה מאז טרם הזמן: כלומר, הבורא האחד האינסופי.
התשובה לשאלה זו כנראה קשורה לתפיסת הזמן בעלת החריגה שלנו, אבל אני רואה נוודים בדחיסות זו שהגיעו מהדחיסות החמישית או השישית – נראה לי כי הם אמורים כבר להיות בדרגה גבוהה יחסית של מיומנות, ועליהם ללכת בנתיב שונה מעט או במידה מסוימת בחזרה אל המיומנות שהייתה להם קודם לכן בדחיסות גבוהה יותר ולהתקרב אליה ככל שהם יכולים בדחיסות השלישית. האם זה נכון?
רא
אני רא. שאלתך ממוקדת באופן פחות ממושלם. נתייחס לנושא באופן כללי.
ישנם נוודים רבים אשר תוכל לכנות תלמידים מיומנים, שאינם עושים כל עבודה מודעת בגלגול הנוכחי. זהו עניין של תשומת לב. ניתן להיות תופס מעולה של ספֵרת המשחק שלכם, אך אם העין אינה מופנית בעת שספֵרה זו נזרקת, אזי אולי היא תחלוף על פני הישות. אילו הפנתה את עיניה אל הספֵרה, התפיסה הייתה קלה.
במקרה של נוודים המבקשים לשחזר את דרגת המיומנות שכל אחד רכש לפני חוויית חיים זו, נוכל לציין כי, גם לאחר שתהליך השכחה נחדר, עדיין ישנו הגוף המופעל בקרן-הצהובה שאינו מגיב כפי שמגיב התלמיד המיומן שהוא בעל גוף מופעל בקרן-הירוקה או בקרן-הכחולה. לפיכך, תוכל לראות כי תסכולים ובלבול הם בלתי נמנעים עקב הקשיים המובנים שבתפעול כוחות התודעה העדינים יותר באמצעות המנגנון הכימי של הגוף המופעל בקרן-הצהובה.
כנראה שאינך יכול לענות על כך, אבל האם יש הצעות כלשהן שתוכל לתת בהתייחס לחוויית בית החולים הקרובה של הכלי, אשר עשויות להועיל לה?
רא
אני רא. נוכל להעלות הצעה אחת ולהשאיר את היתר בידי הבורא. טוב הדבר שכל אחד יכיר בעצמי שלו כבורא. כך יוכל כל אחד לתמוך בכל אחד, לרבות התמיכה בעצמי באמצעות אהבה עֲנֵוָהּ לעצמי כבורא.
דיברת במפגש קודם על כך שמכלולי רטט קול מסוימים בעברית ובסנסקריט הם בעלי עוצמה משום שהם קשורים מתמטית למה שהוא הבריאה. האם תוכל להרחיב על הבנה זו, בבקשה, לגבי האופן שבו הם מקושרים?
רא
אני רא. כפי שציינו בעבר הקישור הוא מתמטי, או זה של היחס. תוכל להחשיב אותו כמוזיקלי. ישנם אלה שפעילויות מכלול השכל שלהם היו מנסות לפתור יחס מתמטי זה, אך בזמן הנוכחי גוון התנועה המושמעת הוא חלק מהרטט שלא ניתן למדוד במדויק. עם זאת, הוא שווה ערך לסוגי סיבוב של חלקיקי החומר הראשוניים שלכם.
אם צלילים אלה מורטטים במדויק, אז איזו השפעה או שימוש יהיו להם ביחס למטרותיו של התלמיד המיומן?
רא
אני רא. תוכל לשקול את מושג התהודה הסימפתטית. כאשר צלילים מסוימים מורטטים כהלכה, הבריאה שרה.
האם צלילים אלה, אם כן, יהיו בעלי טבע מוזיקלי, במובן שיהיה עיבוד מוזיקלי של רטטי קול שונים רבים, או שזה יחול רק על צליל בודד אחד? או לאיזה מהם זה יחול יותר?
רא
אני רא. על שאלה זו לא קל לענות. במקרים מסוימים רק לתנועה המושמעת יש השפעה. במקרים אחרים, ובמיוחד בצירופים בסנסקריט, גם בחירת המרווחים ההרמוניים היא בעלת אופי תהודתי.
אז האם התלמיד המיומן ישתמש בתכונה תהודתית זו כך שיהפוך לאחד עם הבריאה במידה רבה יותר, ולכן ישיג את מטרתו בדרך זו?
רא
אני רא. יהיה, אולי, מדויק יותר לומר כי בנסיבה זו הבריאה נעשית מוכלת יותר ויותר בתוך המתרגל. יתרת שאלתך נכונה.
האם תוכל לומר לי את השם המוזיקלי של התווים שיש להשמיע שהם בעלי תכונה זו?
רא
אני רא. לא נוכל.
לא חשבתי שתוכל, אבל חשבתי שלא יזיק לשאול.
אז אני מניח כי על המחפש לחפש ולקבוע אותם באמצעות תצפית אמפירית בהשפעתם. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון חלקית. ככל שחיפושכם יתמשך, תתווסף לנתונים אמפיריים אותה חדות רגישות שמציעה עבודה מתמשכת בדרכי התלמיד המיומן.
שלושת ההיבטים של האישיות המאגית מצוינים כעוצמה, אהבה וחוכמה. האם זה נכון, והאם אלה ההיבטים העיקריים היחידים של האישיות המאגית?
רא
אני רא. שלושת היבטי האישיות המאגית – עוצמה, אהבה וחוכמה – נקראים כך על מנת שתינתן תשומת לב לכל היבט בפיתוח הכלי הבסיסי של התלמיד המיומן: כלומר, העצמי שלו.
אין היא כלל אישיות בעלת שלושה היבטים. היא ישות של אחדות, בהיותה מהדחיסות השישית, ושוות ערך למה שאתם מכנים האני העליון שלכם, ובו בזמן, היא אישיות עשירה לאין שיעור במגוון חוויה ובעדינות רגש.
שלושת ההיבטים ניתנים כך שהתלמיד המתחיל לא ינצל לרעה את כלי מלאכתו אלא, תחת זאת, יגש לכלים אלה כשהוא מאוזן במרכז האהבה והחוכמה, וכך יבקש עוצמה כדי לשרת.
הזכרת במפגש מוקדם יותר כי השיער הוא אנטנה . האם תוכל להרחיב על אמירה זו באשר לאופן שבו זה פועל?
רא
אני רא. קשה לעשות זאת בשל טבעו המטאפיזי של אפקט-אנטנה זה. הפיזיקה שלכם עוסקת במדידות במכלול החוויה הפיזי שלכם. טבעו המטאפיזי של התקשור של אלה הנמצאים בזמן/מרחב הוא כזה שהשיער, בהיותו בעל אורך משמעותי, נעשה כמעין סוללה חשמלית הנשארת טעונה ומכוונת ואז מסוגלת לסייע לתקשור, גם כאשר ישנן אנומליות קטנות בתקשור.
ובכן, האם ישנו אורך שיער אופטימלי לסיוע זה?
רא
אני רא. אין גבול חיצוני לאורך, אך הגבול הפנימי, הבה נאמר, הוא בערך ארבעה עד ארבעה וחצי אינץ׳, בהתאם לעוצמת התקשור ולטבעו של הכלי.
האם כל אחד בדחיסות השלישית יכול להשיג מידה מסוימת של ריפוי אם יש לו את הרצון, התשוקה והקוטביות המתאימים, או שנחוץ גם איזון מינימלי של מרכזי האנרגיה של המרפא?
רא
אני רא. כל ישות יכולה, בכל עת, לנקות ולאזן באופן מיידי את מרכזי האנרגיה שלה. לפיכך במקרים רבים אלה שבדרך כלל חסומות למדי, מוחלשות ובעלות חריגה עשויות, באמצעות אהבה ועוצמת רצון, להפוך למרפאות לרגע. על מנת להיות מרפא מטבעו, על אדם אכן לאמן את העצמי שלו במִשְׁמָעוֹת האישיות.
כיצד השימוש בטקס המאגי של הזמנת האישיות המאגית מסייע לשלמות מכלול השכל/גוף/רוח? האם תוכל להרחיב על התשובה שנתת במפגש האחרון בהתייחס לכך?
רא
אני רא. כאשר האישיות המאגית מוזמנת כהלכה וביעילות, העצמי הזמין את האני העליון שלו. כך נוצר גשר בין מרחב/זמן לבין זמן/מרחב, והאישיות המאגית מהדחיסות-השישית חווה ישירות את הזרז של הדחיסות-השלישית למשך העבודה.
דבר מרכזי ביותר הוא להסיר במכוון את האישיות המאגית לאחר העבודה, על מנת שהאני העליון ישוב אל תצורתו ההולמת כמקבילה לשכל/גוף/רוח של המרחב/זמן.
אז אתה אומר כי המעשה, האות, או המפתח להזמנת האישיות המאגית – שהוא לבישת משהו, או מחווה – צריך באותה קפידה … עליך באותה קפידה להסיר את אותו משהו או להפוך את המחווה, אולי בסוף ההזמנה. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון. יש לבצע זאת בדקדקנות, בין אם בשכל ובין אם גם באמצעות מחווה, אם יש בכך סיוע משמעותי.
כעת, הזמנת האישיות המאגית אינה בהכרח יעילה עבור התלמיד המתחיל. האם יש נקודה שבה מתרחש שינוי קוונטי מובהק, ואז אותה אישיות מאגית אכן שוכנת? או שאפשר לעשות זאת בדרגות קטנות, או באחוזים, של אישיות מאגית ככל שהתלמיד המתחיל נעשה מיומן יותר?
רא
אני רא. האחרון נכון.
אז האם זה נכון כי רצף טוב לפיתוח הזמנת האישיות המאגית הם מדיטציות לסירוגין, תחילה על עוצמה, אחר כך מדיטציה על אהבה, ואחר כך מדיטציה על חוכמה, ולהמשיך במחזוריות כך? האם זוהי טכניקה הולמת?
רא
אני רא. זוהי אכן טכניקה הולמת. בקבוצה זו בפרט ישנו סיוע נוסף בכך שכל ישות מגשימה אחת מתכונות אלה באופן המתקרב לאבטיפוס. כך ניתן להתאים אישית את ההעלאה בדמיון, וליצור אהבה ותמיכה רבות בתוך הקבוצה.
[ישנה הפסקה של 48 שניות בין סוף תשובה זו לבין תחילת השאלה הבאה.]
האם תרגיל האש הוא הטוב ביותר עבור הכלי, או שיש משהו טוב יותר שנוכל לעשות מלבד, כמובן, הדברים שכבר הצעת כדי לסייע לכלי?
רא
אני רא. המשיכו כפי שאתם כעת. איננו יכולים לדבר על העתיד, שכן אז אנו עלולים להשפיע עליו, אך ישנה הסתברות/אפשרות גדולה, אם תלכו בנתיב שבו אתם צועדים כעת, כי שיטות יעילות יותר עבור הקבוצה כולה יתבססו.
כלי זו מתחילה להראות חריגה מהירה לעבר הגברת הכאב. לפיכך, נציע זמן לשאלות קצרות כלשהן בטרם נעזוב מפגש זה.
האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לשפר את התקשור?
רא
אני רא. אתם קפדניים. היישורים כשורה.
אני רא. אני עוזב אתכם, ידידיי, באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.