אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.

האם תוכל קודם, בבקשה, לתת לי אינדיקציה לגבי מצבה של הכלי?

אני רא. הוא כפי שצוין בעבר.

האם הכלי הייתה נתונה תחת מתקפה ממש לפני מפגש זה?

אני רא. זה נכון.

האם יש משהו שנוכל לעשות כדי לעזור להגן על הכלי מפני מתקפות אלה לפני המפגש?

אני רא. זה נכון.

מה נוכל לעשות?

אני רא. הקבוצה שלכם יכולה להימנע מהמשך תקשור זה.

האם זה הדבר היחיד שנוכל לעשות?

אני רא. זהו הדבר היחיד שתוכלו לעשות שאינכם כבר מנסים לעשותו בלב שלם.

יש לי שלוש שאלות שהכלי ביקשה ממני לשאול, שאטפל בהן קודם. היא רוצה לדעת אם אפשר לשפר את ההכנה לחוויית בית החולים שלה לקראת החוויה הבאה.

אני רא. הכל נעשה היטב, למעט חריג אחד. הכלי הונחתה להקדיש מרחב/זמן להתבוננות בעצמה כבורא. הדבר, כאשר ייעשה באופן נחוש יותר, יהיה מועיל בזמנים שבהם מכלול השכל מוחלש על ידי התקפות קשות על חריגות מכלול הגוף לעבר כאב. אין כל הכרח בצורות-מחשבה שליליות, ללא קשר לחריגות כאב.

סילוקן של אלה יוצר את היעדר האפשרות עבור אלמנטלים שליליים1, וישויות שליליות אחרות, להשתמש בצורות-מחשבה אלה כדי ליצור את החמרת הסטייה של מכלול השכל מן החריגות הרגילות של עליזות/חרדה.

הכלי הייתה רוצה לדעת גם אם אפשר לשפר את מה שאנו מכנים כוונון בזמנים שבהם איננו מתקשרים עם רא, עבור תקשורת זו.

אני רא. מה שנאמר ביחס לשאלה הקודמת יספיק כדי להורות את הדרך עבור השאלה הנוכחית.

לבסוף, היא רוצה לדעת מדוע לפני כמה ימים קצב הלב שלה עלה ל-115 לדקה, ואז היו לה כאבים קיצוניים בבטן. “האם זו הייתה מתקפה של אוריון?” כתוב כאן.2

אני רא. למרות שחוויה זו הוטענה באנרגיה על ידי קבוצת אוריון, האירועים שהוזכרו, כמו גם אחרים חמורים יותר, נגרמו, כסיבה קרובה,3 על ידי בליעת מזונות מסוימים במה שאתם מכנים צורת הטבליות שלכם.

האם תוכל לומר לי מה היו טבליות אלה, באופן ספציפי?

אני רא. אנו בוחנים שאלה זו לאור חוק הבלבול ומוצאים את עצמנו קרובים לגבול, אך באופן מקובל.

החומר שגרם לתגובה הגופנית של פעימות הלב נקרא פיטויטון (Pituitone) על ידי אלה המייצרים אותו. מה שגרם לקושי שנראה כהתכווצות של שרירי הבטן התחתונה, אך היה למעשה אורגני יותר בטבעו, היה חומר שנקרא ספלינטון (Spleentone).

לכלי זו יש מכלול גוף פיזי בעל איזונים מורכבים המעניקים לה קיום פיזי. אילו ננקטה ההשקפה שתפקודים וחומרים כימיים מסוימים, המצויים במכלול הגוף הבריא, כפי שאתם מכנים זאת, חסרים אצל זו, ולפיכך יש פשוט להשלימם, נטילת החומרים הרבים שכלי זו התחילה ליטול הייתה הולמת. עם זאת, כלי הרכב הפיזי המסוים הזה היה, במשך כעשרים וחמש משנותיכם, בעל חיוניות בשל הרוח, השכל והרצון, המוקדשים בהרמוניה למילוי השירות שבחרה להציע.

לפיכך, טכניקות ריפוי פיזיות אינן הולמות, בעוד שטכניקות ריפוי שכליות ורוחניות מועילות.

האם יש טכניקה כלשהי שנוכל לבצע, שלא ביצענו עד כה, שתהיה מועילה לכלי במקרה זה?

אני רא. נוכל להציע, ללא קלות ראש, שתיים. תחילה, תסיר נא הכלי את האפשרות של בליעה נוספת של קבוצת מזונות זו.

שנית, כל אחד מהקבוצה יכול להיעשות מודע לרצון במידה רבה יותר. איננו יכולים להורות על כך, אלא רק לציין, כפי שעשינו בעבר,4 כי הוא מפתח חיוני לאבולוציה של מכלול השכל/גוף/רוח.

תודה. אני רוצה לחזור לתוכנית של לוגוס זה עבור הבריאה שלו ולבחון את הבסיס הפילוסופי שהוא היסוד למה שנברא בבריאה מקומית זו, ואת הפילוסופיה של התוכנית לחוויה. אני מניח שאני צודק בקביעה שהיסוד לכך, כפי שציינו פעמים רבות בעבר, הוא החריגה הראשונה. אחרי זה, מה הייתה התוכנית במובן הפילוסופי?

אני רא. איננו יכולים להשיב בשל חלק נחוץ משאלתך שהושמט; כלומר, האם אנו מדברים על לוגוס מסוים זה?

זה נכון. אני שואל ביחס לתת-לוגוס מסוים זה, השמש שלנו, ביצירת החוויה של מערכת הפלנטות שלו ושל אותם תת-לוגוי שלו.

אני רא. יש ממש בשאלה זו. נתחיל בפנייה להתבוננות בסדרה של מכלולי מושגים שאתם מכירים כטארוט.

הפילוסופיה הייתה ליצור יסוד, תחילה של שכל, לאחר מכן של גוף, ואז של מכלול רוחני. אותם מכלולי מושגים שאתם מכנים הטארוט ערוכים, אם כן, בשלוש קבוצות של שבעה: מחזור השכל, אחד עד שבעה; מחזור המכלול הפיזי, שמונה עד ארבעה עשר; מחזור המכלול הרוחני, חמישה עשר עד עשרים ואחד. את מכלול המושגים האחרון ניתן לכנות בצורה הטובה ביותר הבחירה.

על יסוד ההתמרה של כל מכלול, כשהרצון החופשי מונחה על ידי מושגי השורש המוצעים במחזורים אלה, הציע הלוגוס לדחיסות זו את הארכיטקטורה הבסיסית של בנייה והקמה וסינתזה של נתונים, המגיעה לשיאה בבחירה.

אז כדי שאתמצת את דבריך, אני רואה שמשמעותם היא שיש שבעה יסודות פילוסופיים בסיסיים לחוויה השכלית, שבעה לגופנית, שבעה לרוחנית, ושאלה מייצרים את ההתקטבות שאנו חווים בזמן כלשהו במהלך מחזור הדחיסות-השלישית. ייתכן שניסחתי זאת באופן גרוע מאוד. האם אני בכיוון הנכון?

אני רא. אתה צודק בכך שאתה תופס את תוכן אמירתנו הקודמת בדיוק. אינך צודק בכך שאינך מזכיר את, הבה נאמר, מיקומם של כל מכלולי המושגים האלה; כלומר, הם קיימים בתוך שורשי השכל, ומתוך משאב זה ניתן להתחקות אחר השפעתם המנחה ואחר הלייטמוטיבים שלהם.5 תוכל עוד לשים לב שכל יסוד אינו, כשלעצמו, יחיד, אלא מכלול של מושגים.

יתרה מזו, ישנם יחסים בין שכל, גוף ורוח בעלי אותו מיקום באוקטבה – למשל, אחד, שמונה, חמישה עשר – ויחסים בתוך כל אוקטבה, המועילים בחתירה אל הבחירה על ידי מכלול השכל/גוף/רוח.

הלוגוס שתחתיו עומדים יסודות אלה הוא לוגוס של רצון חופשי. לפיכך ניתן לראות כי ליסודות יש היבטים ויחסים ייחודיים עבור כל מכלול שכל/גוף/רוח. רק עשרים ושניים, הבחירה, קבוע ויחיד באופן יחסי.

כנראה יש לי בעיה עם מושג הזמן, מכיוון שנראה שהלוגוס היה מודע לבחירת ההתקטבות. נראה שבחירה זו להתקטבות בסוף הדחיסות השלישית היא תוכנית פילוסופית חשובה לחוויה שמעבר לדחיסות השלישית. האם אני צודק בהנחה שתהליך זה הוא תהליך ליצירת החוויה הנאותה, או הרצויה, שתתרחש בבריאה לאחר שהדחיסות השלישית תושלם?

אני רא. יסודות פילוסופיים אלה הם אלה של הדחיסות השלישית. מעל דחיסות זו נותרת ההכרה בארכיטקטורה של הלוגוס, אך ללא המסכים שהם חלק כה אינטגרלי מתהליך עשיית הבחירה בדחיסות השלישית.

השאלה הספציפית שהייתה לי היא שנראה לי שהבחירה תוכננה כדי ליצור התקטבות אינטנסיבית מעבר לדחיסות השלישית, כך שהחוויה תהיה אינטנסיבית מעבר לדחיסות השלישית. האם זה נכון?

אני רא. בהינתן שהפרשנות שלנו למכלולי רטט הקול שלך הולמת, זה אינו נכון. האינטנסיביות של הדחיסות הרביעית היא זו של עידון הַפֶּסֶל המסותת-בגסות. זו, אכן, בדרכה שלה, אינטנסיבית למדי, וגורמת למכלול השכל/גוף/רוח לנוע עוד ועוד פנימה והלאה בחתירתו לביטוי מלא יותר.

עם זאת, בדחיסות השלישית הַפֶּסֶל מחושל באש. זהו סוג של אינטנסיביות שאינו מאפיין את הדחיסויות הרביעית, החמישית, השישית או השביעית.

מה שאני באמת מנסה להבין, מכיוון שכל עשרים ואחד הבסיסים הפילוסופיים האלה מובילים לעשרים ושניים, שהוא הבחירה, הוא מדוע בחירה זו חשובה כל כך; מדוע הלוגוס, כך נראה, שם דגש כה רב על בחירה זו; ומהו, במדויק, התפקיד של בחירת הקוטביות הזו באבולוציה או בחוויה של מה שנברא על ידי הלוגוס?

אני רא. ההתקטבות, או הבחירה, של כל שכל/גוף/רוח נחוצה לכשירות לאסיף מן הדחיסות השלישית. הדחיסויות הגבוהות יותר עושות את עבודתן בזכות הקוטביות שנרכשה בבחירה זו.

כעת, האם אפשר היה לבצע את העבודה הזו של הדחיסות שלנו אילו כל תת-הלוגוי היו בוחרים באותה קוטביות בביטוי או באבולוציה מסוימים של לוגוס כלשהו? בוא נניח שהשמש שלנו לא יצרה דבר מלבד, באמצעות החריגה הראשונה, לא היה תוצר מלבד קוטביות חיובית. האם העבודה תיעשה אז בדחיסות הרביעית ומעלה כפונקציה של התקטבות חיובית זו בלבד, המתפתחת מהיצירה המקורית שלנו של תת-לוגוי?

אני רא. מרכיבים בשאלה זו ממחישים את הסיבה שלא יכולתי לענות על שאלתך הקודמת ללא ידיעת הלוגוס המעורב.

אם נפנה לשאלתך, היו לוגוי שבחרו לקבוע את התוכנית להפעלת מכלולי שכל/גוף/רוח דרך כל גוף צבע-אמיתי, מבלי להיעזר ביישום המוקדם של רצון חופשי. למיטב ידיעתנו, רק בהיעדר רצון חופשי מתקיימים התנאים שעליהם אתה מדבר. בהתקדמות דחיסויות כזו אתם מוצאים דחיסות שלישית ארוכה באופן יוצא דופן, כפי שאתם מודדים זמן; וכך גם דחיסות רביעית. לאחר מכן, כאשר הישויות מתחילות לראות את הבורא, ישנה התקדמות מהירה מאוד, כפי שאתם מודדים זמן, לעבר הדחיסות השמינית. הדבר נובע מכך שמי שאינו יודע, לא אכפת לו.

הבה נמחיש זאת בכך שנתבונן בהרמוניה היחסית ובאיכות הבלתי משתנה של הקיום באחד מהשבטים שלכם, הפרימיטיביים, כפי שאתם מכנים אותם. לישויות ישנם המושגים של החוקי ושל הטאבו, אך החוק הוא בלתי נמנע וכל האירועים מתרחשים כפי שנגזרו מראש. אין מושג של נכון ולא נכון, טוב או רע. זוהי תרבות חד-גונית. בהקשר זה תוכלו לראות את זה שאתם מכנים לוציפר (Lucifer) כמביא-האור האמיתי, בכך שהידיעה של טוב ורע גם השליכה את השכל/גוף/רוחות של לוגוס זה מתנאי גן העדן של שביעות רצון מתמדת, וגם סיפקה את הדחף לנוע, לעבוד וללמוד.

אותם לוגוי שהבריאות שלהם נקבעו ללא רצון חופשי לא העניקו לבורא, בתחושתם של אותם לוגוי, את האיכות והמגוון של חוויית עצמו כפי שהעניקו אותם לוגוי ששילבו את הרצון החופשי כעליון בחשיבותו. לפיכך אתם מוצאים את אותם לוגוי נעים דרך המצבים האל-זמניים במה שהייתם רואים כמרחב/זמן מאוחר יותר, כדי לבחור באופי הרצון החופשי בעת הבהרת היסודות של כל לוגוס.

אני מניח שתחת החריגה הראשונה, זה היה הרצון החופשי של הלוגוס לבחור להתפתח ללא רצון חופשי. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון.

האם הלוגוי שבוחרים בסוג זה של אבולוציה בוחרים גם בנתיב השירות-לעצמי וגם בנתיב השירות-לאחרים עבור לוגוי שונים, או שהם בוחרים רק באחד מהנתיבים?

אני רא. אותם לוגוי מוקדמים, כפי שהייתם מכנים אותם, שבחרו ביסודות של היעדר-רצון-חופשי, ייסדו, בכל המובנים וללא יוצאים מן הכלל, לוגוי של נתיב השירות-לאחרים. הסאגה של הקוטביות, הבה נאמר, השלכותיה וגבולותיה, לא דומיינו עד שנחוו.

במילים אחרות, אתה אומר שבמקור הלוגוי שלא בחרו בנתיב הרצון החופשי הזה לא בחרו בו פשוט מכיוון שלא העלו אותו על דעתם. ולוגוי מאוחרים יותר, שהרחיבו את החריגה הראשונה הלאה במורד האבולוציה שלהם, חוו אותו כשלוחה או כצמיחה מאותה הרחבה של החריגה הראשונה. האם אני צודק אם אומר זאת?

אני רא. כן.

אז האם הלוגוס המסוים הזה שאנו חווים תכנן את הקוטביות הזו וידע עליה הכל לפני התוכנית שלו? זה מה שאני חושד שקרה.

אני רא. זה נכון בהחלט.

במקרה זה, יהיה לך, כלוגוס, יהיה לך היתרון של בחירת צורת ההאצה, אפשר לומר, של אבולוציה רוחנית, בכך שתתכנן את מה שאנו מכנים היסוד הפילוסופי הארכיטיפי העיקרי ותתכנן אותם כפונקציה של הקוטביות שתירכש בדחיסות השלישית. האם זה נכון?

אני רא. זה נכון להפליא.

במקרה זה, נראה שידיעה יסודית של הטבע המדויק של יסודות פילוסופיים אלה תהיה בעלת חשיבות עליונה לחקר האבולוציה של שכל, גוף ורוח, ואני רוצה לעבור בקפידה על כל אחד מהעשרים ואחד הבסיסיים, החל מהשכל, אם זה מקובל על רא.

אני רא. זה מקובל, בתוספת שתי בקשות שיש להעלות.

תחילה, שייעשה ניסיון לנסח את תפיסת התלמיד לגבי כל ארכיטיפ. אז נוכל להעיר. איננו יכולים ללמד/ללמוד במידה של למידה/לימוד.

שנית, אנו מבקשים שיישמר תמיד לנגד השכל, כנר לנגד העין, שכל מכלול שכל/גוף/רוח יתפוס, וצריך לתפוס, ואכן חייב לתפוס, כל ארכיטיפ, אם אתם משתמשים במונח נוח זה, בדרכו שלו.

לפיכך, תוכלו לראות שדיוק אינו המטרה; אלא, איכות התפיסה של מכלול המושגים הכללי היא המטרה.

כעת, יש כמה מושגים כלליים שאני רוצה לוודא שהם ברורים לנו לפני שנכנס לתהליך זה, ובוודאי שאקפיד על הבקשות שציינת זה עתה.

כאשר הלוגוס שלנו תכנן את האבולוציה המסוימת הזו של חוויה, הוא החליט להשתמש במערכת שעליה דיברנו, היוצרת, או המאפשרת, התקטבות באמצעות רצון חופשי מוחלט. במה זה שונה מהלוגוס שאינו עושה זאת? אני רואה את הלוגוס יוצר את האפשרות של הגברת הרטט לאורך הדחיסויות.

הרשה לי לשאול קודם: כיצד הדחיסויות מתוכננות ומוקמות על ידי הלוגוס, אם תוכל לענות על כך?

אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש זה. המתקפה הנפשית על כלי זו הותירה, הבה נאמר, צלקות שיש לטפל בהן, לדעתנו, כדי לשמר את הכלי.

הבה נתבונן בדחיסות השנייה שלכם. רבים מגיעים מהר יותר מאחרים לדחיסות השלישית, לא בשל יעילות מולדת של פעולת הזרז, אלא בשל הזדמנויות יוצאות דופן להשקעה. בדיוק באופן זה, אלה מהדחיסות הרביעית יכולים להשקיע בשלישית, ואלה מהדחיסות החמישית יכולים להשקיע ברביעית.

כאשר הושגה הדחיסות החמישית, התהליך מקבל על עצמו תנופה המבוססת על מאפייני החוכמה כאשר היא מיושמת על הנסיבות. הלוגוס עצמו, אם כן, מספק במקרים אלה הזדמנויות להשקעה, אם תרצו להשתמש במונח זה.

האם נוכל לשאול אם יש שאלות קצרות כלשהן במרחב/זמן זה?

האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות לאחר תקשור זה כדי להגביר את נוחותה של הכלי ביחס למתקפה הנפשית, או האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לשפר את התקשור במצב הנוכחי?

אני רא. ניתן להשתמש בכושרי הריפוי שכל אחד התחיל להטעין באנרגיה. ניתן לעודד את הישות להישאר ללא תנועה לפרק זמן מסוים. מאחר שהיא לא תעריך זאת, אנו מציעים את הדיון ההולם.

האביזר הפיזי המכונה מַחְתָּה סטה במעלה אחת בלבד, ולדבר אין משמעות עמוקה יותר. אנו אכן מבקשים, מסיבות הקשורות לנוחות הפיזית של הכלי, שתמשיכו במאמציכם הקפדניים ליישור. אתם קפדניים. הכל כשורה.

אנו עוזבים אתכם, ידידיי, באהבה ובאור המפוארים של הבורא האחד. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אני רא. אֲדוֹנָי.

  1. הערת המתרגם: אלמנטלים בתורות רוחניות ומיסטיות הם יצורים אנרגטיים או רוחות טבע המייצגים ומניעים את ארבעת יסודות הטבע: אדמה, מים, אש ואוויר. במקור: elementals. ↩

  2. הערת העורך: דון קורא את השאלות של קרלה. ↩

  3. הערת המתרגם: “סיבה קרובה” היא הגורם המיידי והישיר לתוצאה, להבדיל מסיבה רחוקה או עמוקה יותר. במקור: proximally. ↩

  4. הערת העורך: צוין בעבר ב-#28.14, #41.18, #43.8, #52.7, #52.2 ו-#54.29. ↩

  5. הערת העורך: בהקשר זה, ניתן להגדיר את leitmotif כ“מרכיב החוזר על עצמו לעיתים קרובות ביצירה, ולעיתים קרובות משמש כנושא או כמרכיב מנחה או מרכזי בתוך היצירה“. ↩