אני רא. אני מקבל את פניכם באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. אנו מתקשרים כעת.
האם תוכל לתת לי בבקשה חיווי לגבי מצבה של הכלי?
רא
אני רא. הוא כפי שצוין בעבר, למעט רמת האנרגיה החיונית, שהיא בעלת חריגה קרובה יותר כלפי זו הנורמלית עבור ישות זו.
האם טקס הגירוש שביצענו סייע לתקשור זה?
רא
אני רא. הטקס המתואר השתפר עם כל מפגש עבודה ביכולתו להפוך את טוהר המגע הנדרש ליעיל, לא רק עבור התקשור עם רא, אלא עבור כל מפגש עבודה של התלמיד המיומן.
תודה. ברצוננו להודות לרא בזמן זה על ההזדמנות להיות לשירות עבור אלו אשר על ספֵרה זו שהיו רוצים לקבל את המידע שאנו רוכשים כאן ב [לא ניתן לשמיעה] זה.
ציינת כי רצון חופשי, הממוקד באופן חד בשירות לאחרים, מחזיק בפוטנציאל לעורר מסה גדולה של עוצמת אור. אני מניח כי אותו הדבר נכון בדיוק עבור קוטביות השירות לעצמי. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה אינו נכון, אך באופן דק. בזימון ובהעלאה של מה שניתן לכנות ישויות או איכויות שליליות, הביטוי מעורר את המקבילה בעלת האוריינטציה החיובית. עם זאת, אלו אשר על נתיב השירות לאחרים ממתינים שיקראו להם ויכולים לשלוח רק אהבה.
מה שניסיתי להגיע אליו הוא שהתרעה זו של עוצמת אור היא, כפי שאני רואה זאת, תהליך שחייב להיות לחלוטין פונקציה של רצון חופשי, כפי שאתה אומר. וככל שהתשוקה והרצון, וטוהר התשוקה של התלמיד המיומן או המפעיל מתגברים, כך גוברת ההתרעה של עוצמת האור. האם חלק זה של התהליך זהה הן עבור הפוטנציאלים החיוביים והן עבור השליליים, והאם אני צודק באמירה זו?
רא
אני רא. כדי למנוע בלבול פשוט נציין מחדש למען הבהירות את הנחתך הנכונה.
אלו אשר על נתיב השירות לאחרים יכולים לקרוא לעוצמת האור ביחס ישיר לעוצמה ולטוהר של רצונם לשרת. אלו אשר על נתיב השירות לעצמי יכולים לקרוא לעוצמת האפלה ביחס ישיר לעוצמה ולטוהר של רצונם לשרת.
ללא ספק אעשה טעויות רבות באמירותי היום מאחר שמה שאני עומד לעשות הוא לנסות לנחש כיצד זה עובד ולתת לך לתקן אותי.
בבחינת התרגיל של העמוד המרכזי חשבתי שהוא שגוי בכך שהתלמיד המיומן רואה או מעלה בדמיון אור הנע כלפי מטה מצ’אקרת הכתר אל כפות הרגליים. רא ציין כי הבורא נכנס מכפות הרגליים ונע כלפי מעלה, וכי אור מסתלסל זה נכנס מכפות הרגליים ונע כלפי מעלה. נראה לי כי תלמיד מיומן המעורר עוצמת אור, בעת העלאה בדמיון של השימוש בכך, יעלה בדמיון את כניסתו בכיוון כפות הרגליים והטענת מרכז האנרגיה האדום תחילה ותנועה מעלה דרך מרכזי האנרגיה באופן זה. האם זה נכון?
רא
אני רא. לא.
האם תוכל לומר לי במה אני טועה במשפט זה?
רא
אני רא. כן.
האם תואיל בטובך לעשות זאת?
רא
אני רא. ישנם שני מושגים אשר בהם אתה עוסק. הראשון הוא הדרך הגדולה של התפתחות האור בשכל/גוף/רוח המיקרוקוסמי. ההנחה היא כי מרכזי האנרגיה של תלמיד מיומן יתפקדו בצורה חלקה ובאופן מאוזן, כמיטב מאמציו, לפני עבודה מאגית.
כל העבודות המאגיות מבוססות על זימון ו/או הזמנה. ההזמנה הראשונה של כל עבודה מאגית היא אותה הזמנה של האישיות המאגית, כפי שאתה מכיר מונח זה. בעבודה אשר עליה אתה מדבר, התחנה הראשונה היא תחילת ההזמנה של אישיות מאגית זו, אשר מוזמנת באמצעות התנועה של לבישת דבר מה. מאחר שאין לך פריט לבוש או קמע, המחווה אשר ביצעת הולמת.
התחנה השנייה היא זימון הצלב הגדול של החיים. זוהי הרחבה של האישיות המאגית לכדי הפיכתה לבורא.
שוב, כל ההזמנות והזימונים נמשכים דרך מרכז האנרגיה הסגול. לאחר מכן ניתן להמשיך זאת לעבר כל מרכזי האנרגיה אשר בהם חפצים להשתמש.
אם כן, האם תדבר על ההבדל בין האור המסתלסל שנכנס דרך כפות הרגליים לבין האור המוזמן דרך צ’אקרת הכתר?
רא
אני רא. ניתן לדמות את הפעולה של האור המסתלסל מעלה הנמשך על ידי הרצון לפגוש את האור הפנימי של הבורא האחד האינסופי לפעימות הלב ולתנועת השרירים המקיפים את הריאות ולכל שאר התפקודים של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. ניתן לדמות את קריאתו של התלמיד המיומן לאותן פעולות עצבים ושרירים אשר עליהן יש למכלול השכל/גוף/רוח שליטה מודעת.
בעבר ציינת — אני מאמין שאני צודק באומרי זאת — שבמקום שבו שני הכיוונים נפגשים יש לך מדד, הבה נאמר, של התפתחותו של כל מכלול שכל/גוף/רוח ספציפי. האם אני צודק?
רא
אני רא. זה נכון.
בהזמנת האור המְעוֹרָר, אם כן, נראה לי כי ההעלאה בדמיון של ההזמנה תהיה תלויה במה שעתיד להיות השימוש באור. השימוש יכול להיות לריפוי, יכול להיות לתקשורת, או שהוא יכול להיות למודעות הכללית, אפשר לומר, לבריאה ולבורא. האם תואיל לדבר על תהליך זה ועל צדקתי בהנחה זו?
רא
אני רא. נציע מספר מחשבות, אם כי מוטל בספק אם נוכל למצות נושא זה. כל העלאה בדמיון, ללא תלות בתכלית העבודה, מתחילה בעבודה מסוימת בתוך קרן האינדיגו. כפי שאתה אולי מודע לכך, הטקס אשר בו התחלת פועל לחלוטין בתוך קרן האינדיגו. הדבר טוב, שכן היא השער. מהתחלה זו ניתן להזמין אור לתקשורת או לריפוי.
תוכל להבחין כי בטקס אשר הצענו לכם כדי להתחיל כראוי את מפגשי רא, המיקוד הראשון הוא בבורא.
נציין בנוסף נקודה אשר היא הן עדינה והן בעלת עניין מסוים. האור המסתלסל מעלה שפותח בנתיבו על ידי הרצון, ואשר מגיע לבסוף אל מקום גבוה של זיווג עם האש הפנימית של הבורא האחד, עדיין מהווה רק הכנה לעבודה על השכל/גוף/רוח אשר יכולה להתבצע על ידי התלמיד המיומן. ישנה התגבשות מסוימת כקריסטל של מרכזי האנרגיה המשמשים במהלך כל עבודה, כך שהקוסם הופך, יותר ויותר, לזה אשר הוא מבקש.
חשוב מכך, המקבילה של השכל/גוף/רוח בזמן/מרחב, אשר מזומנת כאישיות המאגית, זוכה להזדמנותה היחידה לרכוש במהירות מן החוויה של פעולת הזרז הזמינה לשכל/גוף/רוח של הדחיסות השלישית במרחב/זמן. כך, התלמיד המיומן מסייע לבורא במידה רבה בכך שהוא מציע זרז גדול לחלק גדול יותר של הבריאה אשר מזוהה כשלמות השכל/גוף/רוח של ישות.
תשוקה ורצון הם גורמי מפתח בתהליך. האם זה נכון?
רא
אני רא. נוסיף תכונה אחת. באישיות המאגית, תשוקה, רצון וקוטביות הם המפתחות.
אניח, אם כן, כי רבים מאותם מטיפים כביכול שיש לנו בחברתנו כיום, לרבים מהם יש תשוקה גדולה ורצון גדול מאוד, ואולי קוטביות גדולה. נראה לי כי במקרים מסוימים ישנו חוסר במידע, או במודעות, אשר יוצר עבודה פחות-מיעילה במובן המאגי. האם אני צודק בניתוח זה?
רא
אתה צודק חלקית. בבחינת הקוטביות של עבודה של שירות לאחרים, יש לראות את הרצון החופשי כעליון בחשיבותו. אותן ישויות אשר עליהן אתה מדבר מנסות לחולל שינויים חיוביים בתודעה תוך צמצום הרצון החופשי. דבר זה גורם לחסימת הטבע המאגי של העבודה למעט באותם מקרים אשר בהם ישות חפצה באופן חופשי לקבל את עבודתו של המטיף, כפי שכינית אותו.
מה הייתה הנטייה ביחס לסוג זה של תקשורת עבור זה הידוע כישוע מנצרת (Jesus of Nazareth)?
רא
אני רא. ייתכן שקראת על חלק מעבודותיה של ישות זו. היא הציעה את עצמה כמורה לאותם מכלולי שכל/גוף/רוח אשר התאספו לשמוע, וגם אז דיברה כמבעד למסך, כדי להשאיר מקום לאלה אשר אינם חפצים לשמוע. כאשר התבקשה ישות זו לרפא, היא עשתה כן לעיתים קרובות, תוך סיום העבודה תמיד בשתי אזהרות: ראשית, כי הישות שנרפאה נרפאה באמונתה, דהיינו, ביכולתה לאפשר ולקבל שינויים דרך הקרן הסגולה אל תוך שער האנרגיה האינטליגנטית; שנית, באומרה תמיד, ״אל תספר לאיש.״ אלה הן העבודות אשר שואפות לאיכות מרבית של רצון חופשי תוך שמירת נאמנות לטוהר החיובי של העבודה.
התבוננות בעבודה עצמה על ידי ישות אחרת נראית לי כמצמצמת חלקית את הרצון החופשי בכך שהתרחשות מאגית לכאורה אירעה כתוצאה מעבודתו של תלמיד מיומן. ניתן להרחיב זאת לכל תופעה אשר היא שונה מן המקובל בדרך כלל. האם תוכל לדבר על פרדוקס זה אשר הוא באופן מיידי הבעיה של כל מי שעוסק בריפוי?
רא
אני רא. אנו שליחים ענווים של חוק האחד. עבורנו אין פרדוקסים. העבודות אשר נראות מאגיות ולפיכך נראות כפוגעות ברצון החופשי אינן, כשלעצמן, עושות כן, שכן חריגות התפיסה רבות כמספר העדים, וכל עד רואה את אשר הוא חפץ לראות.
הפרה של הרצון החופשי מתרחשת בנסיבות אלו רק אם הישות המבצעת את מפגש העבודה מייחסת את הבעלות על אירוע זה לעצמה או למיומנויות שלה עצמה. אלה אשר מציינות כי שום עבודה אינה באה מהן אלא רק דרכן [אינן] מפרות את הרצון החופשי.
אמרת שאם הישות אומרת כי שום עבודה אינה באה ממנה אלא רק דרכה, היא גם מְפֵרָה. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה אינו נכון. אמרנו כי במקרה זה אין הפרה.
האחד הידוע כישוע צבר שנים-עשר תלמידים. מה הייתה מטרתו בהיות תלמידים אלו עמו?
רא
אני רא. מהי מטרת הלימוד/למידה אם אין לומדים/מלמדים? אלה אשר נמשכו לישות זו התקבלו על ידי ישות זו ללא התחשבות בתוצאה כלשהי. ישות זו קיבלה את הכבוד/חובה אשר הוטלו עליה על ידי טבעה ותחושתה כי לדבר הייתה שליחותה.
[ישנה הפסקה של 43 שניות בין סוף תשובה זו לתחילת השאלה הבאה.]
בתרגיל האש, אם כן, אני מניח שהמרפא יעבוד עם אותה אנרגיה שדיברנו עליה כנכנסת דרך צ’אקרת הכתר. האם זה נכון?
רא
אני רא. זה נכון עם ציון נוסף הנחוץ למחשבתך בהמשך קו מחקר זה. כאשר האישיות המאגית מוקמה במרכז האנרגיה של קרן הירוק עבור עבודת ריפוי, האנרגיה עשויה אז להיראות כמרכז הגבישי שדרכו מתועלת אנרגיית הגוף. כך, צורת ריפוי ספציפית זו משתמשת הן באנרגיה של התלמיד המיומן והן באנרגיה של האור המסתלסל מעלה.
ככל שמרכז הקרן-הירוקה נעשה זוהר יותר – ונציין כי זוהר זה אינו מרמז על הפעלת-יתר אלא, דווקא, על התגבשות כקריסטל – האנרגיה של מרכז הקרן-הירוקה של מכלול הגוף מסתלסלת פעמיים: ראשית, עם כיוון השעון ממרכז האנרגיה של הקרן-הירוקה אל הכתף הימנית, דרך הראש, המרפק הימני, מטה דרך מקלעת השמש, ואל כף היד השמאלית. דבר זה סוחף את כל אנרגיית מכלול הגוף אל תוך ערוץ אשר מסובב אז את המעגל הגדול שוב עם כיוון השעון מימין – אנו מתקנים את כלי זו – משמאל אל כפות הרגליים, אל כף היד הימנית, אל הכתר, אל כף היד השמאלית, וכן הלאה.
כך, אנרגיית הגוף הנכנסת, מגובשת כקריסטל, מוסדרת ומתועלת על ידי אישיותו של התלמיד המיומן, בהגיעה אל מרכז האנרגיה של הקרן-הירוקה, יכולה אז לשפוך החוצה את האנרגיות המשולבות של התלמיד המיומן אשר מצוי בגלגול, ובכך מציעה את שירות הריפוי לישות המבקשת שירות זה. מצב בסיסי זה מושג גם כאשר ישנה ישות אשר עובדת דרך ערוץ כדי לרפא.
האם תוכל לומר לי כיצד העברת אור זו, אני מאמין כי זה מה שהיא תהיה, תשפיע על המטופל אשר עתיד להירפא?
רא
אני רא. ההשפעה היא זו של קיטוב. הישות עשויה או לא עשויה לקבל אחוז כלשהו מאנרגיית חיים מקוטבת זו המוצעת. בהזדמנות של הנחת ידיים, אנרגיה זו מנותבת באופן ספציפי יותר, וההזדמנות לקבלת אנרגיה זו באופן דומה ספציפית יותר.
ניתן לראות כי לא נעשה ניסיון לחולל את אפקט חדר המלך בצורת עבודה זו אלא, דווקא, להוסיף למי שהאנרגיות שלו נמוכות את ההזדמנות לבנייתן של אנרגיות אלה. רבות מן החריגות שלכם המכונות מחלות עשויות להיעזר באמצעים מעין אלה.
אציג אמירה כללית אשר תוכל לתקן. האופן שבו אני רואה את התמונה הכוללת של מרפא ומטופל הוא כי למי שעתיד להירפא יש, בגלל חסימה באחד ממרכזי האנרגיה או יותר – אך נתייחס רק לבעיה ספציפית אחת – בגלל חסימת מרכז אנרגיה זו, האור המסתלסל מעלה אשר יוצר את אחד משבעת הגופים נחסם מתחזוקתו של גוף זה, ודבר זה הביא לחריגה משלמותו של גוף זה, אשר אנו מכנים מחלה, או אנומליה גופנית, אשר היא שונה מן המושלם.
המרפא, לאחר שהגדיר את תצורת מרכזי האנרגיה שלו באופן הולם, מסוגל לתעל אור, האור הנשפך מטה, דרך מצב האנרגיה שלו שתצורתו נאותה אל מי שעתיד להירפא. אם למי שעתיד להירפא יש את התצורה השכלית של קבלת אור זה, האור נכנס אז אל המכלול הפיזי ומגדיר-מחדש את תצורת החריגה אשר נוצרה על ידי החסימה המקורית. אני בטוח כי עשיתי מספר טעויות בכך. האם תואיל לתקן אותן?
רא
הטעויות שלך היו קטנות. איננו רוצים, בזמן זה, לנסות מידה רבה של עדינות של קביעה זו מאחר שישנו חומר מקדמי אשר ללא ספק יובא קדימה. אנו עשויים לומר שישנן צורות שונות של ריפוי. ברבות מהן, רק האנרגיה של האדפט משמשת. בתרגיל האש חלק מאנרגיית המכלול הפיזי מנותב גם כן.
נוכל לציין עוד כי כאשר מי שחפץ להירפא, אם כי הוא כֵּן, נותר בלתי-נרפא, כפי שאתם מכנים חריגה זו, תוכל לשקול בחירות טרום-גלגוליות; ועזרתך המועילה יותר לישות כזו עשויה להיות ההצעה כי תהגה בשימושים החיוביים של כל המגבלות אשר היא עשויה לחוות. נציין גם כי במקרים אלה עבודות קרן-האינדיגו הן לעיתים קרובות לעזר.
מלבד הערות אלה איננו רוצים להעיר עוד על אמירתך במפגש זה.
נראה לי כי הדבר העיקרי בחשיבותו עבור אלה הנמצאים בנתיב השירות לאחרים הוא פיתוח של גישה אשר אני יכול לתאר רק כרטט. גישה זו תפותח באמצעות מדיטציה, טקס, והערכה מתפתחת כלפי הבריאה או הבורא אשר מביאה למצב תודעתי אשר אוכל לבטא אותו רק כעלייה ברטט או אחדות עם הכל. האם תוכל להרחיב ולתקן אמירה זו?
רא
אני רא. לא נתקן אמירה זו אלא נרחיב עליה בכך שנציע כי לתכונות אלה תוכל להוסיף את החיים יום אחר יום, ורגע אחר רגע, שכן התלמיד המיומן האמיתי חי יותר ויותר כפי שהוא.
תודה. האם תוכל לספר לי על מספר העברות האנרגיה האפשריות בין שני מכלולי שכל/גוף/רוח או יותר? האם הוא גדול מאוד, או שמא ישנם מעט [לא נשמע]?
רא
אני רא. המספר הוא אינסופי, שכן האם אין כל מכלול שכל/גוף/רוח ייחודי?
האם תוכל להגדיר אמירה זו ״העברת אנרגיה בין שני מכלולי שכל/גוף/רוח?״
רא
אני רא. זו תהיה השאלה המלאה האחרונה של מפגש זה. לישות זו עדיין יש אנרגיה מועברת זמינה, אך אנו מוצאים חריגות ההולכות וגוברות במהירות לכיוון כאב בצוואר, באזור הגב, ובפרקי הידיים ובתוספות הידניות.
העברת האנרגיה הפיזית יכולה להתבצע בדרכים רבות.
נביא שתי דוגמאות. כל אחת מתחילה בתחושה מסוימת של העצמי כבורא או בהזמנת האישיות המאגית בדרך כלשהי. דבר זה יכול להיעשות באופן מודע או לא-מודע. ראשית, אותו תרגיל אשר עליו דיברנו המכונה תרגיל האש: זהו, על אף היותו העברת אנרגיה פיזית, אינו מה שמעורב עמוקות בשילובי מכלול הגוף. באופן זה העברה היא עדינה וכל העברה ייחודית במה שמוצע ובמה שמתקבל. בנקודה זו אנו עשויים לציין כי זוהי הסיבה למערך האינסופי של העברות אנרגיה אפשריות.
העברת האנרגיה השנייה אשר עליה נדבר היא העברת האנרגיה המינית. זו מתרחשת ברמה לא-מאגית על ידי כל אותן ישויות אשר רוטטות כשהקרן הירוקה פעילה.
ניתן, כמו במקרה של כלי זו אשר מקדישה את עצמה לשירות הבורא האחד האינסופי, לעדן עוד יותר את העברת אנרגיה זו. כאשר העצמי-האחר גם הוא מקדיש את עצמו בשירות לבורא האחד האינסופי, ההעברה מוכפלת. אז כמות האנרגיה המועברת תלויה רק בכמות האנרגיה המינית המקוטבת הנוצרת והמשוחררת. ישנם עידונים מנקודה זו והלאה המובילים אל תחום המאגיה המינית הגבוהה.
בתחום הגופים השכליים ישנן וריאציות של אנרגיה שכלית מועברת. דבר זה תלוי, שוב, בידע המבוקש ובידע המוצע. העברת האנרגיה השכלית הנפוצה ביותר היא זו של המורה והתלמיד. כמות האנרגיה תלויה באיכות הצעה זו מצד המורה בכל הנוגע לטוהר התשוקה לשרת ולאיכות המידע המוצע, ומצד התלמיד, בטוהר התשוקה ללמוד ובאיכות מכלול הרטט של השכל אשר מקבל ידע.
צורה נוספת של העברת אנרגיה שכלית היא זו של המאזין והדובר. כאשר הדובר חווה חריגות של מכלול השכל/רגש לכיוון ייסורים, יגון, או כאב שכלי אחר, ממה שאמרנו קודם לכן, תוכל אולי ללקט ידע על הווריאציות האפשריות בהעברה זו.
העברות האנרגיה הרוחנית הן בלב כל העברות האנרגיה, שכן ידיעת העצמי והעצמי-האחר כבורא היא עליונה בחשיבותה, וזוהי עבודה רוחנית. סוגי העברת האנרגיה הרוחנית כוללים את אותם דברים אשר עליהם דיברנו ביום זה כאשר דיברנו על נושא התלמיד המיומן.
האם ישנן שאלות קצרות כלשהן לפני שנעזוב מפגש זה?
רק אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי שלכלי יהיה יותר נוח או כדי לשפר את התקשור, ושנית, האם יש משהו שלא תרצה שיפורסם מהמפגש של היום?
רא
אנו מפנים את תשומת לבכם לשני עניינים. ראשית, טוב הדבר כי לעולם לא יורשה לנר אשר מסתובב 10° בכל מפגש לדעוך, שכן הדבר יגרום לחוסר איזון ביישור האביזרים בתפקידם המגן עבור כלי זו. שנית, נוכל להציע תשומת לב לאזור הצוואר כך שהכרית אשר עליה הוא נתמך תהיה נוחה יותר. קושי זה קיצר מפגשים רבים.
אנו מודים לכם, ידידיי, על קפדנותכם ועל דקדקנותכם ביחס לאביזרים אלה, אשר, ככל שמפגשינו מתקדמים, נראית כהולכת וגוברת. שנית, החלטותיכם הן שלכם לחלוטין בכל הנוגע לאותו חומר אשר תחפצו שיפורסם ממפגש זה.
אני רא. אני עוזב אתכם שמחים באהבה ובאור של הבורא האחד האינסופי. לכו הלאה, אם כן, ושמחו בכוחו ובשלוותו של הבורא האחד האינסופי. אֲדוֹנָי.